מחצית השקל על אורח חיים רלב:ג

(ס"ק ג) להסתפר כו' הוצרכתי להביא דברי הש"ס כדי שיובנו דברי מ"א ואף שבט"ז הביאו מ"מ כדי להקל. איתא בשבת דף ט' ע"ב לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדון ולא לאכול ואם התחילו אין מפסיקים. מפסיקים לקרות ק"ש ופריך האי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות טובא אלא סמוך למנחה קטנ' אמאי קתני אם התחילו אין מפסיקים והאמר ריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלל קודם שיתפלל תפלת מנחה. (ומשמע לי' דתרתי אסר ריב"ל אפי' טעימא בעלמא. וגם אפי' התחיל מפסיק וכ' התוס' דגם ההפסק נשמע מדאסר לטעום והב"ח כ' דדייק ההפסק' מתיבת כלו"ם ע"ש) ומשני סתם ש"ס לעולם סמוך למנחה גדולה ומיירי בסעודה גדולה ותספורת ר"ל של בן אלעשה שהיה צריך אומנות יתירה כלהו כמ"ש מ"א ס"ק י"ג ולכן אע"ג דאיכא שהות ביום אסור וראב"י אמר לעולם סמוך למנחה גדולה ואפי' סעודה קטנה ותספורת דידן וכן כלם ואפ"ה אסור כמ"ש הטעם פה בש"ע ויש בזה ד' שיטות בין הפוסקים דעה א' הוא דעת הרי"ף ורמב"ם וכוותייהו פסק הרב"י ופסקו כראב"י כיון שסידר הש"ס תירוצו לבסוף ולכן כ' דאפי' סעודה קטנה סמוך למ"ג אסור ואם התחילו אין מפסיקים דבי' איירי מתניתין אבל התחיל סמוך למנחה קטנה אפי' סעודה קטנה צריך להפסיק דנשאר סברת המקשן דפריך אי סמוך למ"ק אמאי קתני אי התחילו א"מ והאמר ריב"ל כו' והמקשן אכתי לא אסיק דמיירי בסעוד' גדולה ואפ"ה דייק מריב"ל דצריך להפסיק וכ"מ לשון ריב"ל ושאר ג' הדעות יתבארו אחת אל אחת. ואפשר דאם י"ל ב' כו' דכה"ג צ"ל שמא ישברו כלם ואעפ"כ כתבו מ"א בלשון אפשר די"ל דאפי' כה"ג אסו' משום לא פלוג וכן פסק באמת בספר א"ר לאסור בכל ענין משום ל"פ: