מחצית השקל על אורח חיים רלב:טו

(ס"ק טו) סמוך למ"ק מצויין בטעות וקאי על י"א השני שהוא דעת הטור בשם ר"י והוא דעה רביעית דס"ל כר"ת דקיי"ל כתי' א' דהוא סתם ש"ס דמוקי למתני' בסעודה גדולה סמוך למ"ג ודין מנחה קטנה לא הוזכר במשנה אלא בדברי ריב"ל שאמר כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור כו' וס"ל להר"י דקי"ל לענין הפסקה כריב"ל אלא דריב"ל לא מיירי אלא בהתחיל אחר שהגיע זמן המנחה דכן משמע מלשונו שאמר כיון שהגיע זמן ת"ה כו' אבל סמוך למנחה קטנה מותר להתחיל סעודה קטנה והא דלא אוקי הש"ס המשנה סמוך למנחה קטנה ומתני' דקתני אין מפסיקים מיירי בהתחיל סמוך למנחה דמודה ריב"ל תי' הב"ח דס"ל להש"ס דמתני' סתמא קתני ואם התחילו א"מ משמע אפי' התחילו אחר שהגיע זמן תפלה ע"ש:

מיהו במרדכי כו' דאין איסור בסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה כצ"ל:

לכ"ע אסור היינו אפילו לדעת המרדכי ולהמרדכי כה"ג מיירי מתני' ואי גם כה"ג מותר תיקשי למרדכי א"כ במאי מיירי מתני' דאסרה:

וכ"כ הב"ח. לדינא:

וגם הרשב"ב כצ"ל הוא רבנו שמואל בר' ברוך והוא המרדכי דלעיל שהביאו שם בשבת:

דלא כמ"ש הב"ח דמרדכי מתיר גם בזה אלא דאין לסמוך עליו כיון שהוא יחיד:

וכ"ה באגודה כו' קאי ע"ד רמ"א שכתב ונהגו להקל כשתי הסברות כדעת בעל המאור וכדעת הטור בשם ר"י והם תרי קולי דסתרי אהדדי דאי קי"ל כבעל המאור א"כ סעודה קטנה סמוך למנח' קטנה אסור ואי קיי"ל כהטור בשם ר"י ע"כ סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה אסור דבהכי מוקי למתני' אבל העולם שתופסים שני הקולות זה לא יתכן ונתן טעם על קולת סעודה קטנה סמוך למ"ק דסומכים על קריאת השמש לבה"כ ומ"מ סעודה גדולה סמוך למ"ג אף דלבעל המאור מותר כיון דהוא יחיד לא רצה רמ"א לסמוך עליו וס"ל דאפי' קריאת השמש לא מהני ועז"כ מ"א דכ"ה באגוד' ומ"מ בתחלת דין כו' דהוי דומיא דסעודה גדולה סומכים על קריאה לבית הכנסת (ואם כן כל שכן דגמר דין סמוך למ"ק סומכים על קריאת השמש) וע"כ צ"ל הא דאוסר רמ"א בח"מ סי' ה' מיירי מצד הדין ובמקום שאין השמש קורא לבה"כ וכמ"ש לעיל בס"ק ט' ע"ש:

ועוד דאמרי' בגמ' בשבת שם אמר אביי למ"ד תפלת ערבית חובה אפילו התיר אזורו מטרחינן ליה לחגרו ולהתפלל ערבית ופריך מ"ש ממנחה דודאי חובה ואפ"ה תנן אם התחילו אין מפסיקים ובאכילה הוי התחלה משיתיר אזורו וכדלעיל ס"ק י"ב ותירץ הש"ס בשעת המנחה לא שכיח שכרות ולכן הותר לו. אבל בלילה שכיח שכרות בסעודה לכן אפילו התיר חגורו צריך לחגור ולהתפלל ועוד תי' הש"ס תירוץ אחר הביא מ"א לקמן סי' רל"ה סעיף קטן זיי"ן: