מחצית השקל על אורח חיים רלב:א

כתב מגן אברהם תימה כו' שהקריבו מנחה אחר תמיד של בין הערבים. עד כאן ל' התו' פ' ע"פ דף ק"ז ע"א. וזה לשונו וי"ל דאמרי' פ"ק דברכות הוי זהיר בתפלת המנח' שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה ושמא בשעת הקרבת המנח' נענה שאז היה שעת רצון עכ"ל: ור"ל דהש"ס מביא ראיה ליזהר בתפלת מנח' דכן מצינו באלי' והי' בקבל' ביד חכמי הש"ס שאליהו נענה בשעת הקרבת המנחה וע"כ אז הוא עת רצון וא"כ ראוי להתפלל מנחה ג"כ בשעה ההוא ולכן נקרא מנחה. ובירושלמי כו' בזמן הקרבת קטורת והקטורת נעשה בין תמיד למנחה עכ"פ מוכח דלכתחלה אין להתפלל מנחה משש ומחצה דאז זמן שחיטת התמיד. ושזה סייעתא לדעת רמב"ם וכן פסק הרב"י בר"ס רל"ג לאפוקי מהרא"ש וטור שם דס"ל דאדרבא לכתחלה מצות' בזמן מנחה גדולה ע"ש. ודע דבש"ס דילן חולק בזה על הירוש' ומוקי קרא דתכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב קאי על ערבית דכן אמר ר"י בברכות דף ו' ע"ב דגם בתפלת ערבית יהיה אדם זהיר ואייתי ראיה מקרא הנ"ל דתכון תפלתי קטורת כו':

(ס"ק א) יתפללו כו' וצ"ע דבסי' קכ"ד כו' שכ' שנכנס לבה"כ ומצא שכבר התפללו צבור בלחש וצריך מיד לירד לפני התיב' ירד לפני התיב' ויתפלל בקול רם וא"צ לחזור ולהתפלל:

דהתם א"א בענין אחר דהא צריך לירד מיד לפני התיבה כיון שכבר התפלל בקול רם ע"י הדחק לא הוצרכוהו לחזור ולהתפלל בלחש: