מחצית השקל על אורח חיים רל:ג

(ס"ק ג) וזו היא ת"ה ואם כבר אמר ת"ה בשחרית כגון שלא היה בשחרי' בכרך ואמר ת"ה ובאמצע היום נכנס לכרך כשנכנס לכרך אומר יה"ר כו' שתכניסני כו' וכשנכנס בשלום אומר מודה אני כו' ביקש לצאת אומר יה"ר כו' יצא בשלום אומר מודה אני כו' שהוצאתני מכרך זה לשלום ולא יותר כן משמעות דברי מ"א בשם ב"ח. דהמותר מן כשם כו' תוליכני כו' הוא מתפלת הדרך והוא כבר אמר ת"ה בשחרית. אמנם הב"ח גופיה כתב שיאמר גם כשם שהוצאתני כו' כן תוליכני כו' עד סוף ת"ה רק שלא יחתום בה. ובודאי מודה מ"א דאם ירצה לומר ת"ה בלי חתימ' דרשאי אלא דס"ל למ"א דאין חיוב להאמיר' זו כיון שכבר אמרה בשחרית ולכן סיים וכ"מ בב"ח ולא כת' וכן כ' הב"ח דעיקר בא להביא ראיה מהב"ח כיון שכבר אמר ת"ה בשחרית תו א"צ לומר ת"ה. דהא מה"ט כתב הב"ח שלא יחתום. אבל לענין הנוסח לא כת' מ"א כמ"ש הב"ח ודלא כס' א"ר שכתב על מ"א ולא דק ע"ש: