מחצית השקל על אורח חיים רכג:ח

(ס"ק ח) לו ולנותן כו' וצריך עיון דבאה"ע כו' בהא דקי"ל אם נתנה האשה לאיש להתקדש לו אינה מקודשת מ"מ אם הוא חשוב מתקדשת דהוי כאלו קבלה היא מן האיש דהיינו בהאי הנאה שקיבל מהאשה מתנה חשובה לה כאלו קבלה ממון:

וכ"כ בח"מ לענין קנין כסף. דאי נתן המוכר ללוקח כסף אם הלוקח אדם חשוב הוי הנאה שקיבל מן המוכר כאלו קיבל המוכר מן הלוקח כסף וקנה לוקח ומ"מ בעי' שיהי' הלוקח אדם חשוב:

ועבי"ד סי' ק"ס שכ' דאפי' אינו אדם חשוב מ"מ נקרא קבלתו לגבי הנותן הנאה דאי לאו דא"ל להנותן הנאה לא הוי יהיב ליה. אלא דאי אינו אדם חשוב לא חשיבה ההנא' כ"ה שיהי' קרוי כסף ויהי' שוה פרוטה לקדש בו אשה או לקנות בו דבר מה ולפ"ז אפי' אינו אדם חשוב מ"מ י"ל דמצי למימר הטוב והמטיב דהיינו טוב לדידיה דעכ"פ לגבי נפשיה הנאה מקרי ומ"א אפשר ס"ל כיון דההנא' קלישא כ"כ דאינו נקרא כסף ואינו שו"פ ה"ה דאין לומר עליו לשון הטוב דלא מקרי הנאה מועטת בהאי הטבה ולכן הניח הדבר בצ"ע: