מחצית השקל על אורח חיים רכג:ו

(ס"ק ו) בשעת כו' דהא קי"ל אין אומן קונה בשבח כלי וכ"מ בסי' ת"ר ר"ל בסי' ת"ר כ' כיון דשני י"ט של ר"ה כיומא אריכתא דמי לכן בקידוש דליל שני כשיברך שהחיינו טוב לכתחלה שילבש בגד חדש ויצטרך עכ"פ לברך שהחיינו בלא"ה משום הבגד. וע"כ לא קנאו בי"ט וא"כ הרי בידך שהחיינו על הבגד בשעת קנין אע"כ צ"ל דבסי' ת"ר מיירי שקנה בגד ונתנו לחייט לעשות ממנו מלבוש דכה"ג מברך בשעת לבישה ומ"מ מ"ש דהא קי"ל אין אומן קונה בשבח כלי ע"כ ט"ס יש כאן חדא דאיך יגרום מה שאין אומן כו' לברך בשעת לביש' ועוד דהא באמת אין זה פסק ברור ומספקא לן מלתא אי קונה בשבח כלי או לא וכמ"ש בי"ד סי' ק"ך אם נתן כסף לאומן גוי לתקן דלמ"ד דאומן קונה בשבח כלי הוי כאלו קנה כלי מגוי וצריך טבילה וברכ' ולמ"ד אין אומן קונה א"צ טבילה ופסק רמ"א לטבלו בלי ברכה וכן בח"מ סי' ש"ו וע"ש בסמ"ע וש"ך וכן בא"ע סי' כ"ה לענין קדושין ובכל מקומות הללו מבואר דיש בזה מחלוקת הפוסקים ואולי צ"ל הא איכא מ"ד דאין אומן קונה בשבח כלי ור"ל אי הוי קיי"ל דקונה בשבח כלי אפילו בירך בשעת קנין מ"מ כשגמר האומן הכלי והביאו לו צריך שוב לברך שהחיינו דהא עכשיו קנה מן האומן שבח הכלי והוי כאלו קנה כלי אחר ומה"ט לאותו מ"ד צריך טבילה וברכה. אך כיון דאיכ' מ"ד דאין אומן כו' וא"כ לדידיה אם בידך בשעת קנין שוב א"צ לברך אחר גמר הכלי ולכן מה לו להכניס א"ע בספק ועדיף טפי שלא לברך בשעת קנין ואז ודאי יברך אחר גמר הכלי: