מחצית השקל על אורח חיים רכ:ב

(סק"ב) שבע זמנין כו' י"א דרך כו' ר"ל דבגמ' איתא שהמטיבים יענו אחר שאמר החולם חלמא טבא חזאי. יענו הם טבא הוא וטבא להוי רחמנ' לשווי' לטב שבע זמנין כו' ולכן י"א דהני שני תיבות שבע זמנין הוא ג"כ דברי הלחש ור"ל שהמטיבים צריכים לו' גם אלו שני תיבות שבע זמנין (ולא נודע פי' כאשר נעלם פי כל הלחשים) וא"כ די כשיאמרו עונים הלחש ג"פ כיון דלא הוזכר בש"ס כמה פעמים יאמרוהו. מסתמ' ר"ל כדרך כל הלחשים דסגי בג"פ אבל י"א דאלו שני תיבות שבע זמנין אינן מדברי הלחש והלחש אינו אלא טבא הוא וט"ל רחמנא לשוויה לטב ומה שהוזכר בש"ס שבע זמנין הם דברי הש"ס שצריכים לו' הלחש שבע פעמים:

לכן כו' ד' פעמים. ר"ל ואין מסיימים שני תיבות שבע זמנין. ואח"כ כו' עם שבע זמנין ר"ל שאומרים הלחש ג' פעמים ומסיימים כל פעם לו' גם שני תיבות שבע זמנין ובזה יוצא ידי שני הדיעות דממ"נ אי צ"ל הלחש ז' פעמים א"כ א"צ לו' שני תבות שבע זימנין א"כ מצטרפים ד' פעמים ראשונים שלא אמר ב' תיבות שבע זמנין והוי שבע פעמים ואם גם שני תיבות שבע זמנין הוא מן הלחש והעונים צ"ל א"כ לדידהו סגי בג' פעמים והא אמרו בסוף ג' פעמים וסיימו כל פעם ואמרו שבע זמנין וא"צ לד' פעמים הראשונים שלא סיימו שבע זמנין:

וזהו כשמטיבים לו לערב ר"ל מדא"ל לך אכול בשמחה כו' ע"כ מטיב לערב דאי בשחרית איך יאמרו לו בשמח' אכול הא צריך להתענות דסתם חלום שמטיבין המנהג שמתענים והיינו טעמ' שממתין להטיב עד ערב כדי שזכות התענית יועיל לההטב':

כי מיד שקיבל עליו התענית כו' כדאמרי' במס' תענית דף ח ע"ב בימי ר"ז גזר גזיר' וגזר דלא למיתב בתענית' א"ל ר"ז נקבליה עלוון וכי בטלה גזירה ניתב בתענית'. א"ל מנ"ל הא א"ל דכתיב ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן יום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלקיך נשמעו דבריך עכ"ל הגמ':

מי שחלם כו' ע"ח יתענה (ס"ח סי' תמ"ד) וכ' שם וז"ל שהרי חברו נזוף לכך לא הראהו לו כו' ואם לא יתענה טוב להגיד לו כדי שיתפלל על עצמו כו' עכ"ל: