מחצית השקל על אורח חיים רטז:ט

(ס"ק ט) עצי בשמים וכן בכ"ד שהקלח שלו קשה (ש"ג) וז"ל הש"ג כמעט ס"פ כיצד מברכים כל בשמים שקלח שלהן קשה כקלחים של פשתן מברכים עליהם בורא עצי בשמים שנאמר ותטמנם בפשתי העץ ועל שהקלח שלהן רך כירק מברך עליהם בורא עשבי בשמים כמבוא' בקונטרס הראיות עכ"ל וכ"כ עוד בס"ק שלפני זה ע"ש. אמנם עינינו הרואות דראייתו מדכתיב ותטמנם בפשתי העץ אלמא דהתורה קראה לפשתן עץ ולכן בעינן דומיא דפשתן שהקלח קשה. ולפ"ז לא הבנתי הא כ' התוס' בשבת דף כ"ז ע"ב בד"ה כל היוצא כו' אהא דתנן כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. וז"ל פרש"י אהא דתנן דכל היוצא מן העץ אין מדליקין כגון בקנבוס וצמר גפן ואינו נראה לר"ת כו' ואור"י דודאי מותר להדליק בקנבוס וצמ' גפן דאין יוצאים מן העץ אלא זרע הוא כדאמרינן במנחות כו' ופשתן נמי מין זרע הוא כמו קנבוס אלא דאיצטריך במתני' למשרי פשתן משום דמקרי עץ כדכתיב ותטמנם בפשתי העץ וכמו עץ הדעת למ"ד חטה הית' וקרי לה עץ כו' ועוד דאמ' בכיצד מברכים כל היכי דאי שקלית לי' לפירי ולא הדר אילנא ומפיק לא מברכים עלי' בפה"ע ופשתן וקנבוס וצ"ג אי שקלית לי' לפירי והיינו הזרע לא הדר מפיק הלכך לא יוצא מ"ה נינהו עכ"ל התוס' דהרי דפשתן גופה כ' התוס' דהוי זרע ואיך יליף בעל ש"ג שאינו נקרא עץ עד שיהי' דומי' דפשתן שהקלח קשה ועל הש"ג אינו קושי' די"ל דס"ל כשיטת דש"י בשבת דבין קנבוס ובין צ"ג ובין פשתן נקראים עץ אבל המ"א שהעתיקו לדינא קשה דמשמע דאין חולק עליו והא התוס' חולקים וקי"ל כשיטת התוס' כמ"ש סי' רס"ד סעיף א' דמדליקין בצמר גפן וע"כ דאינו עץ וא"כ ה"ה קנבוס ופשתן. ועוד דהא מ"א גופי' הביא בס"ק י"ד בשם הרשב"א אע"ג דא"ב מאי דדכיך לא איכפת לן כיון דמוציא עליו מעצו כו' הרי הרשב"א ס"ל דריח ואכילה שוה וכמו דלענין אכילה אין מברכים בורא פרי העץ אלא במוציא עליו מעצו וכמ"ש סי' ר"ג ה"ה לענין ברכת הריח לברך עצי בשמים ולא תליא אם קלח קשה או רך ואולי יש לומר דהמ"א ס"ל דודאי הש"ג ס"ל כשיטת התו' וכדקי"ל כנ"ל ומוד' ש"ג דפשתן הוי זרע אלא דהוי קשיא לבעל ש"ג על הקרא למה קרא לפשתן עץ כיון דהוא זרע אע"כ משום דדומ' לעץ והיינו משום דהקלח שלו קשה א"כ מזה מוכח דעץ סתם קלח שלו קשה וניהו דאין לסמוך על כלל זה ופשתן יוכיח שהקלח קשה והוא זרע ולא עץ וכן להיפוך שהקלח רך ואפי' הכי הוי עץ וכמ"ש מ"א ס"ק י"ד אולם משמע מדקרי לפשתן עץ ע"כ רוב עצים קלח שלהם קשה ורוב ירק קלח שלהם רך ולפ"ז ס"ל דאם בא לידו בושם ולא ידע אם מוציא מעצו או משרשיו. ניהו דמספיקא מברך בורא מיני בשמים מ"מ יש לו לבדוק אי קלח שלו קשה יש לסמוך על הרוב ואמרי' דמוציא מעצו והוא מין עץ. ואי קלח שלו רך אזלינן בתר רוב שמוציא משרשיו והוא מין עשב: