מחצית השקל על אורח חיים רטז:יג

(ס"ק יג) נכון כו' דאף הרמב"ם מוד' כו' רצה לומר דהטור כ' דאם הוציא הבשמים יש אומרים דמברך ב"ש ערב. ויש אומרים דאין מברכים עליו כלל. וכ' הרב בית יוסף דדע' אחרונה היא דעת הרמב"ם דסבירא ליה המריח בכלים המוגמרים אינו מברך דהוי ריח שאין לו עיקר והוא הדין הכא. ועל זה חלק הבית חדש:

לא קלט הריח מעיקר הבושם. דהא עיקר הבושם כלה באש כי אם העשן העולה מן הבושם מזה קלטו הכלים:

שיש ספק כיצד יברך. אם בורא שמן ערב או עצי בשמים או מיני בשמים:

ואין לחוש לאותן שאומרים כו' והם היש אומרים האחרונים. אין לחוש להם שדבריהם דברי יחיד:

והד"מ כ' כו' היפך מסברת הב"ח:

מדלא חלק כו' רק בסי' רי"ז כשהביא הטור דברי הרמב"ם דאין מברכים על כלים המוגמרים חלק עליו וכ' דמברכים עליהם וכאן בסי' זה בדין זה כשסילק מהשמן הבשמים וכ' י"א שאין מברכים עליו כלל והוא דעת הרמב"ם לפמ"ש הרב"י ושתק הטור ולא הכריע בין שני הדעות משמע רס"ל להטור דהכא גרע ויש מקום להאומרי' שאין לברך על השמן אפי' אי מברכים על כלים המוגמרים:

ונעשה ריח וכל עשן הריח נכנס תוך הכלי המתגמר:

ובש"ע משמע כהב"ח. ר"ל כסברת הב"ח דכלים המוגמרי' גריעי ומסתבר יותר לומר שאין מברכים עליהם מדכ' הרב"י כאן ונכון שלא להריח בהן משמע דמספקא ליה אם יברך ובכלים המוגמרים לא כ' כן משמע דאפי' לכתחלה יוכל להריח בהן דפשיטא ליה דאין מברכים עליהן וליכא ספקא והיינו כסברת הב"ח. אבל לדינא אדרבא הש"ע לא ס"ל כהב"ח דהב"ח כ' דכאן בשמן יברך בורא מיני בשמים ויריח בהן ובש"ע כ' מצד ס' שמא אין לברך עליהם ולכן נכון שלא להריח בהן: