מחצית השקל על אורח חיים רטו:ו

(ס"ק ו' ) כנשבע כו' דקרא כו' ר"ל דאמרינן בברכות דף ל"ג סוף ע"א ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו כל המברך ברכ' שאינה צריכה עובר משום לא תשא. בתמורה דף ד' כו' אך שם משמע דליכא ל"ת בדבר אלא עשה דכתיב את ה' אלהיך תירא. ועיין ברמב"ם סוף הלכות שבועות:

והתו' בד"ה שם מפרשים דהאי דתמור' מיירי בלא ברכה אבל ברכ' שא"צ כיון שעכ"פ הזכיר השם דרך סיפור שבחו ית' אין בו איסור תורה:

ועסי' י"ז דמה"ט כתבו התוס' דמותרים הנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אף שפטורות:

אמרינן ביומא כו' דתנן התם כה"ג ביה"כ היה קורא בס"ת פ' אחרי מות וגולל עד פ' אמור וקורא שם פרשת היום וליכא בזה משום טרחא כיון דאמור ואחרי סמוכים ובכדי שמתרגם המתרגם יש זמן לגלול עד אמור אבל בפ' פנחס במוספי היום היה ג"כ צריך לקרות והוא רחוק יותר מכדי שמתרגם המתרגם הפסוק ואיכא טרחא דציבור' לכן קורא פ' פנחס בעל פה אע"ג דקי"ל דברים שבכתב א"א רשאי לאמרן בע"פ מ"מ הותר' משום טרחא דציבורא וע"ז פריך למה הותר לו לקרות בע"פ ונייתי ס"ת אחריני שתהא מגוללת מאתמול עד פ' פנחס:

יצטרך לברך שנית. וע"ל סי' קמ"ג:

דדוקא בברכת התורה כו' משום כ"ה. וא"כ אין חיובה של הברכה חיוב גמור ולכן די לפורטה בפ"א ולא לגרום עוד ברכה משא"כ ברכות אחרות דהם חיוב גמור. וקשה דהא בגמ' ביה"כ כו' ר"ל גמרא דיומ' דף ע' הנ"ל:

ואף דלא קי"ל הכי היינו בשעת הדחק וכדאיתא סי' רצ"א סעיף ג':

שלא הביא כל הפירות לפניו בבת אחת כדי שלא לפטרן בברכ' א' וניהו דאם הם כבר לפניו אסור לסלקן כדי להוסיף ברכ' אבל לצוות שלא להביאו לפניו בבת אחת הותר בשבת וה"ה דמותר לצוות שלא להביאן תוך הסעודה:

ומיהו אף בחול אם אין חפץ כו' ר"ל שאין דעתו משום להוסיף ברכה אלא שאין חפץ כו':

ובכ"ה כו' דאפילו מצוה כו' אם דעתו כדי להוסיף ברכה: .