מחצית השקל על אורח חיים רטו:ג

(ס"ק ג') או כותי כו' היינו קודם הגזירה. ר"ל קודם שגזרו עליהם שיהיה דינם כגוים גמורים כדאית' בחולין דף ו' ע"א ומשמע בב"י דאחר הגזיר' גרועים מגוים. דאם שמע ברכ' מגוי עונים אחריו אמן וכדאית' בירוש' ועיין בלח"מ פ"א מה' ברכות:

דלא כירושלמי משום דבגמ' דידן לא הוזכר כלל לענות אחר הגוי ולא הזכיר אלא כותי במשנ'. א"כ גם פשטות המשנה משמע דוקא כותים (היינו קודם הגזיר') ובגמ' דילן ג"כ לא הוזכר לענות אחר גוי וא"א דגם ש"ס דילן סובר דעונים אחר גוי ה"ל לפרש כיון דפשטא דמתני' לא משמע כן אע"כ צ"ל דהש"ס חולק על הירוש':

וזהו דעת הר"ב בהג"ה וא"כ מ"ש בהג"ה דעונים אמן אחר עובדי כוכבים אם שמע כל הברכ' ה"ה כותי אלא י"ל דנקט עובדי ככבים לרבותא דל"ל דס"ל כמ"ש הרב"י בספרו ב"י דמשמע דס"ל דכותי גרע מעובדי ככבים ואע"ג דבכותי אין עונים בגוי עונים וא"כ הא דפסק רמ"א דעונים אחר גוי היינו משום דפסק כהירושלמי א"כ תקשי למה אמר רמ"א בגוי אם שמע כל הברכ' הא בירוש' מוכח דגוי עדיף מכותי (קודם הגזירה) ואפי' לא שמע כל הברכ' עונים אחריו וכן הקשה הב"ח ע"ש א"ו דס"ל כמ"ש בכ"מ דבין גוי ובין כותי בעי' שישמע כל הברכ' וצ"ל דס"ל דלא קי"ל כהירושלמי מדלא הוזכר בש"ס דילן דעדיף מכותי אבל מסברא ס"ל דלא גרע מכותי ובכותי תנן דאם שמע כל הברכ' עונים וא"כ ה"ה בעובדי ככבים: