מחצית השקל על אורח חיים ריא:ח

(ס"ק ח) כל כו' קודמי' אפי' לגפן. ר"ל ליין שברכותיו בפה"ג וה"ה דשעורה מעש' קדרה קודם לזית:

ה"ל להגיה בסעיף ה' ולחלוק על המחב' שכ' דקרא מיירי דוקא בעשה תבשיל או פת. בשלמ' הטור כו' ר"ל דין זה של רמ"א בהג"ה זו הם דברי הטו' שכת' כן כל הנאמר סמוך כו':

ועמ"ש ס"א וס"ג ר"ל מ"ש ס"א דלא תיקשי להטור דס"ל דקרא מיירי בכוסס ולכן חטה קודם לזית הא אין ברכותיהם שוות והיא קושית הב"ח שהביא מ"א ס"ק ב' וע"ש מ"ש ובסעיף ג' דלא תיקשי איך תקדום הכוסס חטה לזית. הא חטה ברכתו בפה"א וזית מברך בפה"ע. דהטור ס"ל כמ"ד בסעיף ג' דאין קדימה לפה"ע על פה"א. ופשיטא דלבה"ג היא דעת י"א שבסעיף ג' דפה"ע קודם לפה"א:

גם מ"ש דזית כו'. ר"ל הלבוש כ"כ בהגהתו שם על מה ששאלוהו עמ"ש דזית קודם לשעורה דזית ראשון לארץ בתרא ושעורה שנית לארץ קמא. ממ"נ אי מיירי שעשה תבשיל מן השעור' ואז ברכתו במ"מ א"כ תקדם לזית דהא במ"מ קודם לכל. ואי מיירי בכוסס שעורה ל"ל טעם מוקדם בפסוק ת"ל דפה"ע קודם לפה"א ושעורה ברכתו בפה"א:

ובס' א"ר הקשה עליו דהא אין זה ברור ומחלוקת הפוסקים בסעיף ג' אי פה"ע קודם לפה"א:

אדרבא דעה א' שהיא עיקרית בכ"מ ס"ל דאין קדימה לפה"ע על פה"א. ושפיר הוצרך לטעם זתים קודמים לשעור' שמוקדם בפסוק. דטעם זה כולל לכ"ע אפי' למ"ד דאין פה"ע קודם לפה"א וע"ש:

דזית קודם שגדל כו' הוא תי' הלבוש על קושיא הנ"ל דלעולם מיירי בכוסס ואפ"ה הוצרך לטעם קדימת זית שהוזכר תחלה ולא אמר הטעם מפני שברכתו בפה"ע דרצה ליתן טעם אפי' זית קודם שגדל הנץ דגם עליו מברך בפה"א כמ"ש סי' ר"ב בסעיף ב' בהג"ה אפ"ה זית קודם משום שמוקדם בקרא כנ"ל ובס' א"ר הקשה עליו ועל המקשן דהא כוסס שעורה מברך שהכל כמ"ש סי' ד"ח ואם כן להמקש' קשה דה"ל להקשות עדיפא דת"ל דזית קודם דברכתו בפה"ע ושעורה ברכתו שהכל. וגם בתי' הלבוש אינו מתורץ. דניהו דמיירי בזית שלא גדל הנץ. מ"מ לא אצטריך לטעם קדימת הפסוק ת"ל דבפה"א קודם לברכת שהכל כמ"ש סעיף ג':

לא נ"ל דלא מקדימים כו' ר"ל זית שלא גדל הנץ אין צריך להקדים ממה שמוקדם בפסוק דפסוק לא מיירי כ"א בפרי הנגמר. וכל פרי שלא נגמר לא מיירי ביה קרא ואין לו דין קדימה מצד הקרא:

וכ"מ ברא"ש שהקשה על בה"ג כו' הם דברי הרא"ש שהביא מ"א סס"ק ב' דכתב הרא"ש ואין להביא ראיה מדבריהם כו' ע"ל סק"ב ביאורו. ואין קושיא כו' ר"ל לדעת הלבוש דקרא מיירי אפי' בפרי שלא נגמר אין קושיא לבה"ג מה שהקשה עליו הרא"ש מהא דאמרינן כל המוקדם בפסוק כו' אלמא דחטה ושעור' קודמין לגפן דהיינו ענבים ולס"ד דהרא"ש קרא מיירי בכוסס והא הכוסס חטה ברכתו בפה"א וענבים בפה"ע ולמה יקדי' חטה לענבים וא"א לדברי הלבוש דלמא ענבים דקרא ר"ל בוסר שגם ברכותיהם פרי הארמה כמש"ל ר"ס ר"ב אבל מ"מ שעורה תקשי דהא כוסס שעורה מברך שהכל כמש"ל סימן ר"ח אלא דזה לא תליא בבה"ג וקשיא גם לרש"י והרי"ף דס"ל דאין קדימ' לפה"ע על פה"א מ"מ מודה דפה"ע או פרי האדמה קודמים לשהכל וע"כ צ"ל דסבירא ליה דלא כרמ"א בסי' ר"ח אלא דגם בכוסס שעורים מברך בורא פרי הארמה וע"ש בספ' א"ר אע"ג דלפי האמת ס"ל להרא"ש בכוסס שעורה מברך שהכל מ"מ אינו יכול להקשות בכך על הרי"ף ורש"י שלא יחלוק בעל דין ויאמר דכוסס שעורה מברך בורא פרי האדמה. אבל לבה"ג ודאי קשה:

ובהג"ה בלבוש כתב כו' שם כתב ליישב קושייתו על הלבוש ע"ש באריכות אלא דממילא לפ"ד בעל ההג"ה שם יש לומר גם דברי רמ"א פה ממה שהקשה עליו מ"א רס"ק זה:

דבאמת דיין כו' ר"ל שיש ג' מעלות זו למעלה מזו מעלה א' ברכת במ"מ. מעלה שניה קדומה בפסוק והיא חשובה יותר מברכת במ"מ. מעלה ג' ברכת היין דהיינו פה"ג שהיא חשובה יותר ממעלת קדימ' בפסוק. כ"ש למעלת במ"מ ואעפ"כ ברכת במ"מ קודמת לפה"ג. דבמ"מ יש לו שתי מעלות קטנות דהיינו חשיבת' מצד עצמה שברכתו במ"מ שהיא מעלה א' הנ"ל מעלה שניה שמוקדמת בפסוק לגפן ובצירוף שני מעלות קטנות יחד הם חשובים יותר מברכת בפה"ג אף דבפה"ג חשוב' יותר מכ"א משני מעלות קטנות הנ"ל. ומ"ש הטור הביאו מ"א ס"ק ז' דבמ"מ קודם ליין לפי שהיא מבוררת וגם קודמת כו' אין אלו שני טעמים אלא חד טעמא ר"ל בצירוף שני מעלות קטנות יחד שהיא מבוררת קצת וגם קודמת. ולפ"ז גם דברי רמ"א בהג"ה א"ש ולא קשה קושית מ"א דמשמע מדברי רמ"א דדוקא בשוה לו בסמוכה כו' אבל זיתים קודמים לשעורים ז"א דמעשה קדירה קודמת לכל עכ"ל מ"א והשתא א"ש דהא מעלת קדימה בקרא עדיף ממעלת ברכת במ"מ לבד כנ"ל ולכן זית שמוקדם בקרא קודם למעשה קדירה אע"ג שברכתו במ"מ ואע"ג דהרב"י ע"כ לא ס"ל הכי וס"ל דבמ"מ עדיף מקדימ' דקרא ומה"ט ס"ל דשעורה מעשה קדרה קודם לזית וכמ"ש מ"א בס"ק ו' דמה"ט נקט תמרים ולא נקט זית כו'. מ"מ לא כתב רמ"א ל' פלוגתא כיון דאין מבורר כן להדיא בדברי הרב"י וכן דרך רמ"א כנודע:

וברמזים משמע כו'. ר"ל דהלבוש דחה דברי בעל הגה' הנ"ל בשתי ידים ע"ז כתב מ"א דברמזים משמע כדברי בעל הג"ה שבלבוש וא"כ י"ל דגם רמ"א ס"ל כן ויתיישב קושית מ"א:

ובכוסס חטה כו' לענ"ד חסר כאן תיבה א' או שתים והוא תי' אחר לקושית מ"א על רמ"א. דלתירוץ זה עפ"י דברי הגהת לבוש מיירי רמ"א דוקא במעשה קדרה של שעורים וכנ"ל. והשתא בא לומר דרמ"א מיירי בכוסס שעורה. ומה שהקשה מ"א מסעי' ה' שכתב הרב"י דכוסס אינו קודם לפה"ע ע"ז כתב מ"א פה דרמ"א ס"ל דאין הפי' בכוסס אזדא לה מעלת מין ז' כלל כיון דקרא לא מיירי ביה אלא דקרא מיירי אפילו בכוסס חטה אלא כיון דאין ברכותיהן שוות אין קדימה כמו שכתב בסעיף א'. והא דאמרינן כל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה היינו דוקא בברכותיהן שוות וכתי' השני של הרא"ש (של הרא"ש) לבה"ג כנ"ל בס"ק ב'. או כתי' א' דהיינו בעשה מעשה קדרה דאז אפילו אין ברכותיהן שוות ברכת במ"מ קודם לכל אבל כוסס חטה עם פה"ע דהיינו ענבים וכדומה ממין ז' אין לחטה קדימה לפי שאין ברכותיהן שוות אלא הדין שמברך על החביב וכדעת י"א שהובא בסעיף א' והוא דעת סמ"ק וממילא כששניהם חביבים הולכים אחר מין ז' אע"ג שאין ברכותיהן שוות כיון דלסמ"ק אפי' אין ברכותיהן שוות הולכין אחר החביב ע"כ ס"ל אע"ג דאין א' פוטר חבירו מ"מ גם בקדימ' הולכים אחר החשוב אלא דאז מודה ר"י דאין הולכים אחר מין ז' אלא אחר החביב ודלא כהרא"ש שהביא בס"ק ב' דבאין ברכותיהן שוות לענין קדימה אין מעלה בא' על חבירו ומה"ט ס"ל להרא"ש באין ברכוהיהם שוות מברך על איזה שירצה והוא דעה א' שבשעיף א' וא"כ י"ל מה דמשמע מהגהת רמ"א דזית קודם לשעורה איירי בכוסס שעורה ומיירי כששניהן חביבים עליו דאז הולכין אחר מין ז' וכיון דזית מוקדם לשעורה דזית ראשון לארץ בתרא ושעורה שניה לארץ קמא לכן זית קודם. כנ"ל ליישב כו' וכמש"ל בס"ק ד' ור"ל דניהו דאין כוונת הרב"י כן בסעיף ה' דהא הביא תחלה בסעיף א' דעת הרא"ש באין ברכותיהן שוות מברך על איזה שירצה ואפי' הא' חביב וגם הוא מין ז' ודעה שהביא תחלה היא עיקרית להרב"י כנודע. מ"מ רמ"א לא הגיה בסעיף ה' דאף דעת רמ"א כסמ"ק וגם י"ל כן דברי הרב"י בסעיף ה' אף שאין האמת כן בכוונת הרב"י מ"מ לא כתב רמ"א בל' מחלוקת וכנ"ל בתי' א' וכדרך רמ"א: