מחצית השקל על אורח חיים רט:א

(ס"ק א) או כו' בשכר היוצא מן הגפן. וכ' שם ע"ש יין ושכר אל תשת ור"ל שאינו מין יין אלא מין שכר הנעשים מחרצנים וזגים או שמרי יין וכדומה וכ' שם אף שסתם וכ' שכר מ"מ ממילא נשמע דהש"ס וכן הרמב"ם מיירי בשכר גפני' דאי שכר שעורים לא עבידי אנשי דטעי בין שכר שעורים ליין ובודאי דבר בהוה:

ואף לפירש"י כו' ר"ל דדין זה המבואר בש"ע סעיף א' וסעיף ב' הוא אבעי' דלא אפשיט' בברכות דף י"ב ורוב הפוסקים (חוץ מהתוספות) נקטו האבעי' לקולא מטעם ספק ברכות להקל. אלא שרש"י הי' גרסתו כמ"ש בסעיף א' בשם י"א שהכונה היתה שלא כהוגן והאמירה כהוגן והרי"ף והרא"ש גרסי דהאבעי' היתה כמ"ש בסעיף ב' דתחלת החתימה היתה שלא כהוגן וסופ' כהוגן ומש"ה כ' מ"א ואף לפירש"י כו' ר"ל ל"מ לשיטת הרי"ף דלא הוזכר כלל בש"ס לילך אחר כונתו. וא"כ מנ"ל לו' שאם האמירה שלא כהוגן שיצא משום דכונתו היתה כהוגן דלהרי"ף לא אזלינן כלל בתר כונתו אלא אפי' לפירש"י דנסתפק הש"ס אי הולכים אחר כונתו וא"כ כיון דלא אפשטי' אזלינן לקולא לכן אם אמר שלא כהוגן והכונ' כהוגן ניזל אחר הכונ'. ועז"כ מ"א דגם זה ליתא דלא איבעי' לן אלא היכי שאמר כהוגן כו' ר"ל שמא לילך אחר כוונתו לחומרא אבל בנידון הרמב"ם לילך אחר הכונ' לקולא זו לא שמענו: