מחצית השקל על אורח חיים רח:ב

(ס"ק ב) ששלקן כו' ואפשר דהכא כו' עד שנתמעך דהיינו שהסיר קליפתן ועי"ז אפשר שיתמעכו וידבקו וכמ"ש אח"ז:

וז"ל תר"י כו ור"ל דגם מדברי תר"י משמע דבנתמעך ונדבק הדבר תלוי:

אבל אם בישל כו' פי' שלא הסיר הקליפ' דאי מסיר קליפתן אפי' הן שלמים אפשר שיתמעכו וידבקו. וצ"ל דבין ברישא ובין בסיפ' מלתא דפסיקא נקט ונקט בדישא נכתשו כו' דאז אורח' דמילת' דנתמעכו ובסיפא החטים שלמים והיינו שלא הוסר קליפתן דאז א"א שידבקו וכשהן שלמים והוסר קליפתן לפעמים נתמעכו ונדבקים ע"י שליקה מרובה ופעמים אין נדבקין:

ומ"ש תר"י ונעשה כעין חביץ קדרה ז"ל רש"י דף ל"ו ע"ב חביץ קדרה מין מאכל קפוי כמו חלב שחבצוהו בקיבה כך עושים מאכל קפוי בקדרה ולקמן מפרש לה קומחא ודובשא ומשחא עכ"ל ול' חביץ הוא חבור ודיבוק כדאי' במס' ב"מ דף צ"ט ע"ב מאן דגזל חביצא דתמרי ופירש"י תמרים הנדבקים יחד קרוי חביצא:

אבל בגמ' לא קתני הריפות כו' וניהו דאין מזה ראיה מגמ' מ"מ הדין דין אמת וכדמשמע מהרמב"ם דאין חילוק בין כתושים או שלמים אלא בנתמעך ונתדבקו תליא מלת' אלא דבכתושים אורח' דמילת' שנתמעכו כנ"ל. ומ"ש הט"ז ס"ק י"א וגרופין שנעשו משעורים כתושים כו' פשיטא שמברך בורא מיני מזונות כו' אי נאמר שמסכים לדברי מ"א מה דנקט כתושין משום דאז ודאי נתמעכו ונתדבקו וה"ה שלמים שהוסר קליפתן אם נתמעכו ונתדבקו דמברך במ"מ ולאחריו מעין ג':

ודייקא כו' כמ"ש התוס' דף ל"ז ע"א סוף ד"ה הכוסס כו':

(ס"ק ג')

ולגמעו פי' לאכלו וע"ס ו'. ר"ל אע"ג דבעלמ' לשון גמיעה פי' שתיה אבל הכא ע"כ גמיעה פי' אכילה והיינו שהוא עב דאי ר"ל שתיה והיינו שהוא רך תיקשי הא מבואר בסעיף ו' דכה"ג מברך עליו שהכל: