מחצית השקל על אורח חיים רה:ו

(ס"ק ו) על המים כו' והכ"מ כו' להעביר הזוהמ' מן הירקות ור"ל ואח"ז לשפוך המים אבל אי הי' דעתו לאכילת הירקות. וגם המים ג"כ מודה הרמב"ם דמברך על המים בפה"א דלא כמשמעות הד"מ דכה"ג לרמב"ם מברך שהכל:

וז"ל הרא"ש כו' ר"ל הד"מ כ' וברא"ש משמע דאין לחלק ועז"כ מ"א דברא"ש משמע דמחלק אלא היפך סברת הרמב"ם אלא דאם דרך לשלקן בשביל אכילת הירקות אז יברך על המים בפה"א ואם הדרך לשלקן רק בשביל המים מברך שהכל והמרדכי כ' כו' ר"ל דבדברי ד"מ משמע דהרא"ש ומרדכי בחד' שיטה קיימי אבל לא משמע כן במרדכי ניהו דפליג על הרמב"ם מ"מ גם על הרא"ש חולק אלא דס"ל דתלי' אם המים עשוי לטבל או לשתיה נמצ' יש ג' מחלוקת בדבר:

וכ"מ ביומ' כו' דאם עשוי לטבל מקרי אוכל דקי"ל שיעור אכילה לחייב עליה ביוה"כ הוא ככותבת ואם אכל כחצי כותבת ושתה משקין כחצי כותבת אין מצטרפים לחייבו דאין אכילה ושתיה מצטרפים ואמרי' התם דציר שע"ג ירק מצטרף לאכיל' ירק ואם יש בשניהם כותבת חייב דאכשורי אוכל מיקרי וע' במ"א ריש סי' ר"י דוק' ציר שע"ג ירק מצטרף לאכילת ירק וא"כ אין משם ראיה וע"ש במ"א:

וכ"מ בתוס' דף ל"ח ע"א ד"ה האי דובש' כו' שנתנו טעם שמברכים על שכר שעורים שהכל אע"ג דקי"ל כל שיש בו מה' מינים מברכים במ"מ סיימו וז"ל ועוד בשתיה אומר שהכל עכ"ל משמע כהמרדכי אם לא נעשה לטבל אלא לשתות מברך שהכל:

לעיל סי' ר"ד וע"ש במ"א ס"ק ט':

הלכך כו' מתפוחים מברך שהכל ויוצא לד"ה כצ"ל:

ור"ל דלדעת הרא"ש והמרדכי מברכי' שהכל דהא לא נעשו לטבל וגם לא לאכול הירקות ולהמרדכי בעי' שנעשו המשקין לטבל. ולהרא"ש בעינן שנעשה לאכול הירקות אלא דלהרמב"ם ראוי לברך בפה"א דהוי כשלקן לשתותן כיון שהוא מחלוקת הפוסקים וטוב להוצי' נפשיה מפלוגת' לברך שהכל ויוצא לכ"ע דעל כלם אם אמר שהכל יצא:

וזהו לטעם הרמב"ם כו' האמת כ' דהש"ג ס"ל כטעם הרמב"ם ולכן מחלק בין מי שלקות שדרך לשתותן משא"כ מי הלביבות אין דרך לשתותן אבל גם לדעת המרדכי אין לברך על מי הלביבות כ"א שהכל דהא לא נעשו לטבל ולא בא מ"א אלא לאפוקי לדעת הרא"ש יברך במ"מ וכמו שמסיים:

מברך במ"מ כמ"ש התניא. והביאו מ"א סי' קס"ח ס"ק ל': ואם הי' רך. ר"ל כשבישל קמח עם מים או משקין והי' רך שראוי לשתות. בטל ע"ג הלביבות. משא"כ בסי' ר"ח דאין שם דבר שיברך עליו במ"מ שיתבטלו המשקין לגביה. א"כ ראוי לברך על המים תחלה ואח"כ על הלביבות. דאפ"ת דהמים עיקר מ"מ הלביבו' שהן מה' מינים לא נתבטלו אגב המים אף שהלביבו' הם מועטי' כמ"ש סי' ר"ח סעי' ב' ולכן צריך על הלביבו' לברך במ"מ ואי יברך תחל' על הלביבו' במ"מ ואח"כ על המים שהכל כדינו להקדי' ברכת במ"מ לברכת שהכל כיון דלא ברירא ליה להמ"א דהזופ' עיקר כיון דהלביבו' הן מה' מינים דאין הולכין בהן אחר הרוב. (ועס"ס ר"ד) ואם כן אי יברך תחלה על הלביבות יהי' אחר כך ספק אי נפטרו המים לכן יברך תחלה על המים שהכל דאפי' המים טפלים מ"מ כששותהו קודם העיקר מברך תחלה על הטפל שהכל וכמ"ש רמ"א בהגה"ה סי' רי"ב סעיף א' וע' שם:

וכמו שכ' סי' ר"ח ס"ד במגן אברהם סעיף קטן ז':