מחצית השקל על אורח חיים ר:ב

(ס"ק ב) אינו רשאי וב"ח פסק כר"ה כו' דלא כהבנות הרב"י בכוונות רב האי דמיירי דוק' כשהדבר נחוץ מאד והב"ח טען ממ"נ אי יש בו סכנת נפשות מלת' דפשיט' ואי אין בו סכנה אי אית' דאיכ' איסור' מי התיר לו משום שהדבר נחוץ א"ו דיש בו היתר גמור:

ומ"ש בסי' קצ"ג סעיף ד' כצ"ל דאפילו לא ברכו רק ברכת מוצי' ועדיין לא אכלו כזית אין רשאים לחלק. וכן משמע מפירש"י גבי פרח כו' בדף נ' אהא דאמר ר"ה ג' שבאו מג' חבורים אין רשאים לחלק (והוא מובא בסי' קצ"ג סעיף ה') אמר רבא לא אמרן אלא אקדימו הני הנשארים שפירשו מהן אותם הג' ואזמין עלייהו (ופי' רש"י וז"ל כגון אם היה ד' בכל חבורה ונשאר בכ"א כדי זימון והפורשי' הללו היו צריכים לצאת קודם שגמרו החבירים סעודתן) אבל אזמין עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו. (ופירש"י ז"ל כגון שנצטרפו אלו עמהם לזימון כדאמר לעיל קורין לו ומזמנים עליו וברכו החבורה) ולא היו בכל חבורה כ"א ג' עם הנפרדים (ואלו לא היה שם אלא כדי נברך וברוך הוא כו' עכ"ל ומדכת' רש"י על הא דלא אמרן כו' שהיה ד' בכל חבורה כו' והפורשים היו צריכים לצאת קודם שגמרו כו' למה הוצרך רש"י להודיענו טעם יציאתם. וגם שיציאתם היתה קודם גמר סעודתן. אע"כ דס"ל כר"ה גאון ורש"י רצה לפרש שתהא יציאתן בהיתר לכן כ' שיצאו קודם גמר סעודתן דשרי לר"ה גאון. אבל הט"ז חולק בזה דאין רשאי לצאת אפילו קודם גמר אם לא שהשלישי לא קבע בתחלת האכיל' עם השנים כמ"ש לעיל בסי' קצ"ג ועכשיו יוצא קודם גמר ע"ש: