מחצית השקל על אורח חיים ב:ו

(ס"ק ו) ד"א ומדת חסידות אפילו פחות מד"א. אין הכוונה שבא לפרש דברי ש"ע שכ' ד"א שהפי' ד"א אסור מצד הדין אבל פחות מד"א מותר מן הדין מ"מ מודה דממדת חסידות יש להחמיר ע"כ אין פי' זה אמת דהא כתב מ"א לקמן סי' צ"א ס"ק ג' על מ"ש שם בש"ע שלא להזכיר השם או לכנס לבהכ"נ בגילוי הראש וז"ל מ"א ומ"ש בסי' ב' שלא ילך ד' אמות בגילוי ראש היינו מדת חסידות עכ"ל. הרי דאפי' ד' אמות אין בו רק מדת חסידות. אלא שמ"א הביא פה דברי הב"ח דס"ל דאפילו פחות מד"א יש בו מדת חסידות. ואפשר אין כן דעת הרב"י כ"א ממדת חסידות אינו אסור רק ד"א ולא פחות מד"א. או י"ל דגם הש"ע מודה להב"ח דאפילו פחות מד"א יש בו מדת חסידות וכמ"ש הב"ח כיון שהטעם שמלא כל הארץ כבודו ומפני כבוד השכינה ית' יש לכסות הראש א"כ מה לי ד"א או פחות מד"א. והא דנקט הש"ע ד"א הא גם בש"ס נקט ד"א ואפ"ה כ' הב"ח דהוא לאו דוקא ע"ש ה"ה גם די"ל כן בש"ע וזה נראה עיקר רש"ל סי' ע"ב הביאו ט"ז לקמן סי' ח' שכ' שאין איסו' בגלוי ראש רק ממדת חסידות. גם משום שהעולם תופסים הדבר לקלות ופריצות יש להחמיר מ"מ אם ירצה לברך ואין לו דבר לכסות הראש כגון בלילה די לו אם מכסה הראש בידו. אע"ג דלענין לבו רואה את הערוה לא מהני הנחת יד על הלב כמ"ש סי' ע"ד ס"ב. מ"מ הנחת יד ע"ג הראש דאין דרכו בכך מהני. והט"ז כתב שאסור מצד הדין משום ובחוקותיהם לא תלכו. וא"כ ודאי מהני כיסוי יד על הראש דבזה מראה דאינו הולך בחוקותיהם ומ"מ לברך לא מהני כיסוי יד. וכ"כ בסי' ע"ד וכ"כ מ"א סי' צ"א סק"ד שגם הוא חולק בזה על מהרש"ל דלא מהני לברך ע"י כיסוי יד. ובנדרים דף למ"ד משמע דקטנים כו' דאמרי' הנודר משחורי הראש אסור באנשים דנשים מכסי ראשייהו וקטני' מגלי ראשייהו. ופי' הר"ן דנשים כיון דדרכן תמיד לכסות ראשן אם כן אי היה כוונתו לנשים היה אומר מכוסי הראש. וכן קטנים כיון דדרכן תמיד לילך בגילוי ראש א"כ אי היה דעתו עליהם היה אומר מגולי הראש אע"כ נתכוין לאנשים שפעמים הם בגילוי הראש ולפעמים מכוסים לכן הוצרך לקרותם שחורי ראש. סוף שבת דף קנ"ו ע"ב. רפ"ב ס"ג במ"א ס"ק ח' מ"ש מכאן: