מחצית השקל על אורח חיים קפח:ט

(סק"ט) שאינו כו' די"ל פירות אע"ג דאסור להתענו' בר"ח מ"מ פת דמחייב ליה בבהמ"ז א"צ לאכול בר"ח:

ומדסתם כו' ר"ל דבסוכה דף כ"ד תנן רא"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה בז' ימים א' ביום וא' בלילה וחכ"א אין לדבר קצבה אלא בליל י"ט ראשון דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות מה התם לילה אחת חובה ומכאן ואילך רשות ה"ה בסוכה והק' התוס' הא אמרי' בברכות דאם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז בי"ט חוזר לראש דלא סגי דלא אכיל פת ותי' דע"כ צ"ל דבברכות דאמרי' חוזר ע"כ לא מיירי אלא בליל י"ט א' של פסח וי"ט א' של סוכות אבל מדסתם הרב"י עכצ"ל דס"ל דבי"ט בין ביום ובין בלילה וגם בי"ט אחרון חוזר ותקש' לדידי' קושית התוס' וע"כ צ"ל דס"ל כתי' הר"ן שהביא מ"א:

ובסוכה א"ח עד יותר מכביצה. ור"ל דחוץ מליל א' אפשר לו לאכול כזית פת דיוצא בזה ידי חיוב אכילת פת בי"ט וא"צ סוכ' דעד יותר מכביצה מקרי אכילת עראי ורשאי לאכול חוץ לסוכה משא"כ ליל א' דחייב לאכול בסוכה צריך לאכול יותר מכביצה ובסוכ' א"נ בליל א' כיון דחייב לאכול בסוכה אפי' כזית מקרי קבע ואסור לאכול חוץ לסוכה ולכן יוצא כשאוכל כזית בסוכה (והכי קי"ל בסי' תרל"ט סעיף ג') עוד כתבו נ"מ אם ירדו גשמים דרשאי לאכול חוץ לסוכה ובליל א' צריך לאכול בסוכה:

ותר"י פ' ג"ש כו' דע דתר"י לא כתבו דבריהם לישב קושית התוס' הנ"ל אלא דמתוך דבריהם ממילא נתיישב' קושית התוס' והוא דתר"י כתבו דבסעוד' ג' אם שכח רצה אינו חוזר ואע"ג דאמרי' בשבת וי"ט לא סגי דלא אכיל היינו דוקא שני סעודות כיון שצריך לקדש ואין קידוש אלא במקום סעודה לכן צריך לאכול אבל סעודה ג' דאינו מקדש אין צריך לאכול פת עכת"ד וא"כ ממילא נתיישב קושית התוס' דשאני ליל י"ט א' של פסח וסוכ' דחיובן דאוריי' משא"כ שאר סעודת י"ט אין חיוב אלא מדרבנן משום קידוש במ"ס:

ועסי' רע"ג ס"ה דל"מ כן דכ' בשם הגאונים דאם שתה כוס יין יצא ידי קידוש במ"ס והא בגמרא אמרי' דלא סגי דלא אכיל ומשמע פת דמחייבו בברכת המזון ואיך א"ל הטעם משום קידוש במ"ס הא בזה אפי' בכוס יין יוצא: