מחצית השקל על אורח חיים קפח:יד

(ס"ק יד) ואינו כו' אלא דמשום ספק ברכה כו' דיש פוסקים דאין חותמין:

וצ"ע ועסי' ק"ח ר"ל דל"ל דהוי הפסק' אם יחתום בשל ר"ח כיון דא"צ הוי הפסק בין ברכת בונה ירושלים להטוב ומטיב דבסי' ק"ח מבואר דכה"ג לא הוי הפסקה ובס' אבן העוזר כתב ע"ד מ"א וז"ל ואישתמיטתיה למ"א שכן הבי' הב"י וז"ל וכתבו הגמ"יי פ' ב' וכן של שבת ור"ח ואינו חותם בשל ר"ח עכ"ל וטעם הדבר מבואר בת"ה בסי' ל' הובא בסי' ר"ח סעיף י"ח עכ"ל ס' א"ה ונלע"ד אחר המחיל' עינו הטעתו במה שנדפס בהרב"י בטעות וז"ל הרב"י וכ' הגמ"יי וכן שבת ור"ח אך שאינו חותם בר"ח עכ"ל ותיבת אך ט"ס הוא וצ"ל אף וכ"ה בהגמ"יי פ"ב מהל' ברכות וז"ל ואם שבת וי"ט כולל שניהם ואומר בא"י אמ"ה אשר כו' בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים ס"ה ואבי"ה וכן שבת ור"ח אף שאינו חותם בשל ר"ח כדלקמן בסמוך עכ"ל וא"כ אדרבא משמע קצת כמ"ש מ"א דכוונתו דאיך אפשר ללמוד שבת ור"ח משבת וי"ט דבשבת וי"ט חותם בכ"א לבד הן בשבת לבד אם לא חל בו י"ט וכן בי"ט אם חל בחול אם שכח חותם לכן אפשר לכוללם יחד משא"כ בר"ח אם חל בחול אינו חותם ואיך כשחל בשבת יכללו עם השבת ובשבת חותם קמ"ל דאעפ"כ יכלול עמו ר"ח ומשמע דחותם גם בשל ר"ח וכמ"ש מ"א ודומיא דכולל י"ט עם שבת דחותם בשניהן כן משמע פשטות דברי הגמ"י ואפי' תדחק שאין ראיה למ"א מהגמ"י עכ"פ היפך דברי מ"א אינו משמע ומ"ש בספר א"ה טעם הדבר כמ"ש ת"ה שהובא בסי' ר"ח סעיף י"ח הא כתב הת"ה גופיה דהיא מלתא בלי טעמא וז"ל מלת' דלית בהו טעמא דמ"ט לא נכלל בו ספק מה בכך אם אינו מוסיפים בברכה מאחר שאין מוסיפים בברכה שם ומלכות עכ"ל אלא הת"ה הוכיח דינו מן הירוש' דאין להוסיף מספק בברכה וכיון דהוא מלתא בלא טעמא הבו דלא להוסיף עלי' די"ל דוקא באמצע ברכה אין להוסיף גם מספק אין לו להוסיף דשמא אינו חייב לו' על הגפן וא"כ כשיאמר על הספק על הגפן ועל פה"ג הוי שלא כדין כיון דלא תקנו רז"ל לו' על הגפן אלא כששותה יין והוא לא שתה משא"כ הכא דהוא בסוף ברכה וגם באמת הוא ר"ח ולולי ספק ברכה לבטלה הי' ראוי לחתום אפי כשחל ר"ח בחול וכיון דהשת' חותם בלא"ה משום שבת מה בכך אי כולל בחתימה גם ר"ח: