מחצית השקל על אורח חיים קפז:ג

(ס"ק ג) ונשים כו' דפתח בתרתי דנשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה משמע שנשים לא יאמרו לא ברית ולא תורה וכן עבדים לא יאמרו לא ברית ולא תורה וסיים בחדא דנשים לאו בני ברית כו' משמע דתורה יאמרו וכן עבדים משמע דיאמרו ברית:

ובתוס' ר"פ מ"ש דף כ' ע"ב שפי' האיבעי' אי נשים בבה"מ דרבנן לפי שאינן בברית ותורה ע"ש הובא לעיל סי' קפ"ה:

דף מ"ט א"ל רב זירא לר"ח ניתי מר ונתני א"ל ברכת מזונא לא גמירנא ותנויי מתנינ'. א"ל מאי האי א"ל דאיקלעי לבי ר"ג ובריכי ברכת מזונא וזקפי' ר"ש לקועי' עלי כחויא ואמאי דלא אמרי ברית ותורה ולא מלכות א"ל אמאי לא אמרית א"ל כדרב חננאל אמר רב דאמר אם לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא. ברית לפי שאינו בנשים. תורה ומלכות לפי שאינם בנשים ועבדים. א"ל ואת שבקית כ"ה תנאי ואמוראי ועבדית כרב עכ"ל הגמ':

למ"ד המול כו'. דאמרי' שם מנין שגוי פסול למול את ישראל. דרש בר פפא משמיה דר"א דאמר ה' לאברהם ואתה את בריתי תשמור וזרעך אחריך ור' יוחנן אמר כתיב המול ימול המל ימול ואמר דאיכא בינייהו אשה והא דקאמר בגמ' דר"ח היה מזמן כו' אין זה מפורש בגמרא וכמש"ל לשון הש"ס אלא דהוי קשיא למ"א מאי התנצל ר"ח דמה"ט לא אמר ברית ותורה ומלכות משום דר"ח משמיה דרב אמר דיוצא מאי התנצלות הוא זה ניהו דבדיעבד יוצא מ"מ קשיא למה עשה כן לכתחלה ולכן מפרש מ"א דר"ח היה מזמן בי ר"ג והיו מסובים גם נשים והוצרך להוציא גם הנשים וכיון דהנשים אין יכולין לומר ברית כו' וגם באיש דיעבד יצא לכן עשה כן לכתחלה כדי להוציא גם הנשים ואף לפמ"ש מ"א דגם באשה שייך ברית ותורה לזה כתב מ"א דמ"מ אין האשה שוה לאיש לענין ברית ותורה:

בפי כו' שהוא סמוך ר"ל דתיבת בפי סמוך לתיבת כל לכן לא יאמר בפה בה"א לבסוף כי אז הוא מוכרת מתיבת כל אלא בפי ביו"ד לבסוף ועמ"ש בסי' נ"א ס"ק א' דבברכת ברוך שאמר יאמר בפה בה"א:

שהנקודות עולים כמנין לחם שעולה ע"ח וקמ"ץ היא כמו יו"ד וי"ו ונחשב לט"ז. ופת"ח תחת ס' נחשב לוי"ו הרי כ"ב וסגול תחת יו"ד הרי ג' נקודות והם שלשים הרי נ"ב ושו"א תחת החי"ת ב' נקודות הרי כ' והוי ע"ב ופת"ח תחת הס' הרי עוד שש ס"ה ע"ח: