מחצית השקל על אורח חיים קפו:ג

(ס"ק ג) כדי כו' כ"מ סוף פסחים דף קט"ז ע"ב דראב"י סומא פטור מלומר הגדה כ' הכא בעבור זה כו' ופריך והאמרי' מאן אמר אגדתא בי ר' יוסף ואמרו ר"י ובי ר"ש רב ששת והא הוי סגי נהורא וכיון דפטורין מן התורה האיך היו יכולים להוציא את בני ביתם שהיו חייבים מה"ת ומשני דר"י ור"ש ס"ל מצה בזמן הזה דרבנן וה"ה אמירת הגדה ואתי דרבנן ומוציא דרבנן עכת"ד הגמ'. והא עכ"פ ר"י ור"ש הוי תרתי דרבנן אע"כ דאפי' תרתי דרבנן מוציא חד דרבנן:

והתו' ספ"ב דמגילה דף י"ט ע"ב ד"ה ור"י כו' דת"ק ס"ל דקטן אינו מוציא אחרים בקריאת מגילה ור"י מכשיר והקשו התוס' דע"כ מיירי בקטן שהגיע לחינוך דאל"כ מ"ט דר"י דהא הפטור מן הדבר אינו מוציא אחרים וכיון שהגיע לחינוך מ"ט דת"ק כיון דחייב מדרבנן והלא גם השומעים אין חיובן כ"א מדרבנן דהא מגלה דרבנן כמו קטן שאכל מוציא אביו שאכל כזית כיון דגם אביו אינו חייב רק מדרבנן ותי' דגבי בהמ"ז מיירי שהבן אכל כדי שביעה דהוי רק חד דרבנן כמו האב לכך מוציאו משא"כ גבי מגל' דהקטן הוי תרתי דרבנן והשומעים הגדולים הוי חד דרבנן ס"ל לרבנן דאין הקטן מוציאם עכת"ד:

ומשמע שם כו' ר"ל באגוד' (ואינו ת"י) אבל התוס' אדרבא משמע מדבריהם להיפך שהק' התוס' שם במגילה לדבריהם דמחלק בין תרי דרבנן לחד דרבנן. מסוגי' דר' יוסף ור"ש הנ"ל דהוי תרתי דרבנן ואפ"ה הוציאו ב"ב ותי' וז"ל וי"ל דסומא עדיף מקטן שהרי נתחייב כבר מדאוריי' משא"כ בקטן עכ"ל ומדהוצרכו לחלק בין קטן לסומא ע"כ צ"ל דלא ס"ל לחלק בין מגל' לשאר דברים:

עמ"ש סי' תרפ"ט שכ' שם בשם הרא"ש לחלק דדוקא במגלה דאין ביד הקטן להביא א"ע לידי חיוב. שלא יהי' רק חד דרבנן משא"כ בבהמ"ז דאע"ג דלא אכל הקטן רק כדי שביע' והוי תרתי דרבנן מ"מ יש בידו לאכול כדי שביעה ולא יהיה רק חד דרבנן ולכן עדיף. א"מ את האש' דקטן ודאי דרבנן והאשה אפשר דהוי דאורייתא ולפ"ז ה"ה גדול שלא אכל כדי שביעה והאשה אכל' כדי שביעה ג"כ אין איש הגדול יכול להוציא האשה מה"ט וע' בתשו' שער אפרים הנ"ל: