מחצית השקל על אורח חיים קפד:ט

(ס"ק ט') עד כו' והוא שעה וחומש ר"ל בקירוב והיינו למ"ד שיעור מיל שליש שעה פחות חלק עשרים משעה אבל למ"ד שיעור מיל שני חומשי שעה הוי יותר:

והוא כפי' התוס' דף נ"ב אמרי' כמה שיעור שיתעכל ר"י אומר עד שירעב ור"ל אמר עד שיצמא ופריך והאר"ל שיעור עיכול ד' מיל ומשני הא באכילה מרוב' והא באכילה מועטת. ופירש"י הא דאמר עד שיצמא מיירי באכילה מועטת והא דאמר ד' מיל היינו באכילה מרוב' והתו' פי' להיפוך דהא דאמר עד שיצמא הוא. באכיל' מרוב' והא דאמר ד' מיל הוא באכילה מועטת. וא"כ לפי' התו' א"ש דברי אבודרהם מ"ש דבאכילה מועטת הוא ד' מיל דכן היא לר"ל אע"ג דקי"ל כר"י. מ"מ כיון דמאי דאמר ר"ל עד שיצמא מיירי באכילה מרובה. א"כ ר"י שאמר עד שירעב ג"כ מיירי באכילה מרובה אבל באכילה מועטת. י"ל דמודה ר"י לר"ל דהשיעור ד' מיל כדי למעט המחלוקת בין ר"י לר"ל. אבל לפירש"י דלר"ל באכילה מרובה השיעור ד' מיל לא מצינו מאן דס"ל באכילה מועטת ד' מיל אע"כ דס"ל כפי' התוס':

ובאמת כל הפוסקים כו' קי"ל כר"י. וס"ל דלא כאבודרהם דדוקא לר"ל דמצינו שחילק בהדיא בין אכילה מרובה למועטת אבל לר"י דסתם דבריו עד שירעב מסתמא אין חילוק בין אכילה מרובה למועטת ובכל ענין השיעור עד שירעב:

ונ"ל דהאי עיכול ר"ל ד' מיל. ואינו נכון לדעת רש"י דהא רש"י ס"ל לר"ל דבאכילה מרובה הוי ד' מיל. ומ"ש עד שיצמא היינו אכילה מועטת וא"כ ר"י שאמר עד שירעב דהוא שיעור יותר ארוך מעד שיצמא כאשר יעיד החוש. ראוי לו' שהוא שיעור ד' מיל ובזה פליג ר"י על ר"ל וס"ל דגם באכילה מועטת השיעור כמו במרובה דהיינו ד' מיל דמה"ת נאמר לר"י שיעור חדש מה שלא הוזכר כלל לר"ל. וא"כ כששוהים ד' או ה' שעות הוי שלא כדין אבל לפי' התוס' הוי כדין דלדידהו ד' מיל הוי באכילה מועטת ובאכילה מרובה לר"ל עד שיצמא ע"כ שהוא יותר מד' מיל. כ"ש לר"י דא' עד שירעב שהוא יותר ארוך א"כ י"ל דשיעורו לר"י ששה שעות דהוא סוף עיכול:

צ"ע מי שאכל מעט כו' איך ישער. והט"ז כ' דיש לשער כמ"ש האבודרהם ד' מיל וכנ"ל. ולשיטת מ"א עדיין הס' לפירש"י וגם כל הפוסקים חולקים על האבודרהם וס"ל לר"י אין חילוק בין אכילה מרובה למועטת בכל ענין הוי שיעור עד שירעב כנ"ל וכה"ג שלא שבע ממנו א"א לשער עד שירעב:

ונ"ל דא"א בקיאים כצ"ל:

מעט קודם כו' והיינו עכ"פ כזית שיעור בהמ"ז:

ברך המוציא ולענין נט"י עסס"י קס"ד:

נ"ל דמי שרוצה כו' ושהה כ"ש כו' צ"ל ולברך ברכה ראשונה:

ובס' אה"ע חולק והביא ל' הרמב"ם דאין צריך לברך ברכה ראשונה: