מחצית השקל על אורח חיים קפב:ט

(ס"ק ט) אם החזיר כו' כמ"ש סימן קפ"ג. ר"ל כיון דכבר נתקן במה שהוסיף עליו מעט מהקנקן למה צריך לשפכו לקנקן. וע"ז רמז לסי' קפ"ג סעיף ב' כתב רמ"א שצריך לשפכו מן הקנקן לכוס בשעת בהמ"ז וזה מקרי חי אולם הב"ח לשיטתיה שהובא במ"א ס"ק י' כתב טעם אחד דהוא ס"ל דלמ"ד אם החזיר היין לכוס פגום לקנקן דהיין כשר דאמרינן קמא קמא בטיל. לדידיה לא מהני אי שופך מן הקנקן לכוס לתקנו דגם בזה אמרינן קמא קמא בטיל. ולמאן דאמר דמהני אם שופך מהקנקן לתקן. ע"כ ס"ל דל"א קמא קמא בטיל לדידיה אם שפך היין מכוס פגום לקנקן גם היין שבקנקן נפסל. לכן שופכים תחלה מן הקנקן לכוס וניתקן למ"ד דל"א קמא קמא בטיל. ולצאת גם ידי מ"ד דאמרינן קמא קמא בטיל. ולדידיה לא מהני מה ששפך מהקנקן לכוס. לכן אח"ז מחזירין היין של הכוס לקנקן וניתקן עי"ז כיון דקיימינן למאן דאמר דל"א קמא קמא בטיל וה"ה מתוקן ממה נפשך לכולי עלמא. אבל המ"א דחולק על הב"ח בס"ק י' לכן הוצרך ליתן טעם אחר:

אבל כששופך בבת אחת לא. דהכי קי"ל בי"ד ר"ס קל"ד דאם שפך יין נסך מכלי גדול כחביות ששופך הרבה בפעם א' (וע"ש בש"ך בשם הר"ן) לא אמרינן קמא קמא בטיל. דאפי' ביי"נ יש מקילין. והיינו אמוראי בש"ס. ואע"ג דלענין יי"נ לא קי"ל כוותיה מ"מ כאן יש להקל כוותיה: