מחצית השקל על אורח חיים קעז:ג

(סק"ג) ואם כו' דין זה כו' ומיירי כגון כו' ר"ל הא דאמרי' בש"ס דברים הבאים תוך הסעוד' מחמת סעוד' א"צ ברכה לפניהם ולא לאחריהם כמ"ש בש"ע פה:

ואם מתחל' לא ה"ל כו' והוא דין המוזכר בש"ע בסעיף ג' והוא דעת הי"א שבסעיף ג' שכה"ג צריך עכ"פ לאכול תחלה עם פת:

ואם לא הביאו כו' זה פי' לפי דעתו מאי דאמרי' בש"ס דברים הבאים שלא מחמת סעודה מברך לפניהם ואינו מברך לאחריהם:

כלו' כו' אע"פ שאכל כו' דאי אכלן לבדו פשיט' דצריך לברך עליהן וגם ע"כ איירי דומיא דרישא. משמע דס"ל דאף כשאכל כו' וגם הובאו ללפת מ"מ כיון דאין עיקר קביעתו ללפת בהן הפירות אלא דברים אחרים שאכל תחל' ללפת:

בתשב"ץ עמ"ש סי' קס"ח כצ"ל:

ומיהו בפירו' מבושלים כו' ר"ל דניהו דדין השני במולית' לא קי"ל כוותיה אבל בדין א' בפירות שפיר יש להסתפק והיינו שלא כדעת תר"י וכן פסק בש"ע דכה"ג שהובאו ללפת ואוכל מהן תחל' וסוף עם פת דא"צ לברך והוא מסתפק כיון דתחלת קביעתו ללפת הי' על דברים אחרים. וגם י"א אפי' אוכל עם הפת צ"ל כצ"ל ר"ל אפי' אינו אוכל כלל בלא פת רק עם הפת מ"מ צ"ל על הפירות כיון דאין דרך העולם ללפת עם פירות:

אך בקיצור כו' כיון שבאים לצורך סעודה אפי' לא באו ללפת מ"מ הפת פוטרן והוי ספק לכן לא סגי בהאי תקנת' מ"ש מ"א תחל' שיאכל תחלה בלי פת ויברך עליהם דהא לדעת הרא"ש אפי' אכלן לבדן כיון שאין באים לקינוח אפשר דא"צ לברך עליהם:

שישב קודם שיטול ידיו ויברך על הפירות ר"ל פירות של המוליית' ואפשר אם נוטל פירו' אחרי' שהן בפני עצמן לא מתוך המוליית' וברכתו שוה לפירו' שבתוך המוליית' והן באים לקינוח אפי' תוך הסעודה יכול לברך עליהם ולפטור פירות המוליית' וכ"כ בס' א"ר בשם של"ה:

שלא יצטרך ברכה אחרונה משום דיש לספק אי צריך ברכה אחרונ' דאי הפירות של מוליית' צריכים ברכה לפניהם וא"כ בברכ' שבירך לפני הנטיל' על הפירות פטר פירות של המוליית' וא"כ יש שייכות לפירות שלפני סעודה אל הסעודה לפ"ז א"צ לברך ברכה אחרונה לפי שבהמ"ז פוטרו אבל אי פירות מוליית' שבתוך הסעוד' א"צ ברכה לפניהם א"כ א"צ לברכ' שבירך לפני הנטילה א"כ אין לפירו' שלפני נטילה שייכות לסעודה ואין בהמ"ז פוטרן וצריך לברך אחרי' ברכה אחרונ' וכיון דהוא ספק אי צריך לברך על פירות מוליית' לכן אין לאכול קודם נטילה כשיעור שיהיה חייב מספק ברכה אחרונה: וכ"כ הטור כו' דלמ"ד דא"צ ברכה כו' ר"ל לדעת ר"י דא"צ לברך על המרור שאוכל בליל פסח תוך הסעודה לפי שברכת המוציא פוטרו א"כ אי אכל כרפס לפני סעודה כשיעור צריך לברך אחריו ברכ' אחרונ' דאין לו שייכות לסעודה משא"כ לרשב"ם דס"ל דאין המוציא פוטר למרור אלא ברכת בפה"א שמברכים על הכרפס שלפני המזון פוטר למרור מברכת בפה"א א"כ יש לברכ' בפה"א של הכרפס שייכות לסעודה אפי' אכל כרפס כשיעור א"צ לברך אחריו ברכה אחרונה דבהמ"ז פוטרו וראיה זו הביא מ"א גם לעיל בסי' קע"ד:

ומיהו בטור כ' בפשיטות ר"ל דפשיט' לי מה דנסתפק בקיצור פסקי הרא"ש כנ"ל וא"כ לפי המבואר א"כ מה שטובלים העולם פת ביי"ש להוציא נפשם מפלוגת' ודאי אם אין טובל גם פת בסוף ודאי לא מהני וכ"כ בספר א"ר וכמ"ש תר"י כיון דאין עיקר קביעותם ללפת היי"ש אלא אפי' טובלים גם לבסוף מ"מ מידי ספיקא לא יצאו דניהו דלדעת תלמידי רבינו יונה ולש"ע דפסק כוותיה יוצאים מ"מ הלא הביא מ"א פוסקים אחרים דגם כה"ג צריך לברך עליהם כיון דאין עיקר קביעות ללפת הוא היי"ש אלא דברים אחרים. וע' מ"ש מ"א לעיל סי' קע"ד ס"ק י"א לחלק אם בא לעכל או לפתוח והמחוור כמ"ש מ"א פה שישתה קודם נטילה פחות מכשיעור (דהיינו שיעור שתיית יי"ש לרוב ב"א לדעת ט"ז רס"י ריו"ד. ומ"א סי' ק"צ ס"ק ד' חולק) או ישתה קודם נטילה משקה אחר פחות מכזית ויברך עליו: