מחצית השקל על אורח חיים קעד:ט

(ס"ק ט) שלפני כו' מחמת סעודה (ב"י הרא"ש) ועוד הא מסעיד כו' כצ"ל זהו טעם הרשב"א כמו שסיים:

וגם יין שלאחר כו' ר"ל דזה נ"מ בין הני תרי טעמי דלטעם הרא"ש כיון דבא לפתוח כו' זה ל"ש ביין שאחר המזון וא"כ אין בהמ"ז פוטרו אבל לטעם הרשב"א משום דסעיד זה שייך גם ביין שאחר המזון וגם ביין שאחר המזון ברכת המזון פוטרו:

דהא פריך בגמ' כו' כצ"ל. ר"ל דף ל"ה ע"ב דאמרי' חמר' סעיד כמו לחם א"כ נברך עליו ג' ברכות (היינו ברכת המזון) ומשני לא קבעי אנשי עליה ואפי' הוא קבע בטל' דעתי':

משמע אי הוי קביעות' כו' כצ"ל:

מיגו דהוי קביעות כו' ר"ל ניהו דבעלמא אפי' קבע בטלה דעתי' מ"מ הכא מיגו דהוי דהוי קביעות לאכילה כו':

וא"כ משמע דעל שאר משקין כו' דהא לאחר סעודה ודאי אין באים לפתוח אפילו יין:

ובשאר משקין לא סעדי' ול"ש שום טעם משני טעמים הנ"ל ודאי אין ברכת המזון פוטרן:

די"א אפי' תוך הסעודה מברך ר"ל ברכה שלפניה הרי דגריע מדברים הבאים מחמת סעודה דהא דברים הבאים מחמת סעודה אי באו תוך הסעודה אין צריך לברך לפניה לכולי עלמא ואפילו הכי אחר הסעודה אין ברכת המזון פוטרו כ"ש משקין דגריעי אי באו לאחר סעודה דאין ברכת המזון פוטרן:

וכ"מ בהג"מ ספ"ד מהלכות ברכות דכייל שאר משקין בהדי שאר דברים הבאים מחמת סעודה דבתוך הסעודה מברך עליהם משמע דאחר הסעוד' אין ברכת המזון פוטרן דהא עליה קאי מ"ש הש"ס אבל דברים הבאים מחמת הסעודה אי הביאם לאחר סעודה דאין ברכת המזון פוטרן:

וכ"מ בתוס' דף ק"ג ע"ב בפסחים סוף ד"ה (ע"א) אנא דעבדי כתלמידי כו' וז"ל ואין מנהג לברך אחר יין בתוך הסעודה אפי' יין לאחר סעודה נראה שא"צ לברך אחריו. דלעולם חשיב מחמת סעודה והא דקאמר דברים הבאים אחר הסעודה צריכים ברכה לפניהם ואחריהם היינו חוץ מיין עכ"ל ומדנקטו יין ולא משקין משמע יין דוקא אבל לא שאר משקין. וכוונתם לפמש"ל בשם הרשב"א ר"ל דלא ס"ל כהרא"ש דמה"ט בהמ"ז פוטר ליין שבתוך המזון הואיל ובאים לפתוח כו' דאם כן יין שלאחר המזון למה א"צ לברך אחריהם דאין באים לפתוח כנ"ל. אע"כ ס"ל כהרשב"א דהטעם משום דסעיד ולכן גם יין שאחר המזון ברכת המזון פוטרו:

בינינו וכמ"ש סי' קע"ז סס"ב כצ"ל:

כמו צנון וזית ר"ל דאמרינן בברכות דף מ"א ע"א היה לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר הזית. אע"ג דעל הצנון ברכתו בפה"א ועל הזית צריך לברך בפה"ע ולכתחלה צ"ל על כל אחד ברכה הראויה לו. ומוקי לה שהצנון עיקר ולא אכל הזית כ"א להפיג חורפו של צנון ולהכי הצנון פוטרו דעיקר פוטר הטפל:

כמ"ש התוס' דף מ"ד ע"א הביאו מ"א סי' רי"ב סק"ב דאי אוכל פירות גנוסר שהם מתוקים מאד וידע בשעת ברכה שיצטרך לאכול אחריו מליח להשיב הלב מפני המתיקות וידע שהמליח לבד לא יאכל אלא עם פת ברכת פירות גנוסר למליח ולפת: