מחצית השקל על אורח חיים קעד:ו

(ס"ק ו) נטל ידיו ל"ד כו' וכ"מ בתוס' בד"ה כו' ר"ל דבדף מ"ג איתא כיצד סדר הסיבה אורחים נכנסים ויושבי' על גבי ספסלין עד שיכנסו כלם. הביאו להם מים כ"א נוטל ידו אחת (ולא קי"ל הכי כדלעיל סי' קנ"ח סעיף ו' וע"ש בהרב"י הטעם) בא להם יין כל אחד מברך לעצמו עלו והסיבו כאו"א חוזר ונוטל שתי ידיו בא להם יין א' מברך לכלם וכתבי התוס' ד"ה בא כו' וז"ל אע"ג דיין שלפני המזון פוטר יין שאחר המזון כ"ש זה שלפניו הוא. שאני הכא כיון שעלו להסב הוי שינוי מקום וצריך לברך עכ"ל התוס' הרי דלולי דהוי שינוי מקום היה יין הראשון פוטר אע"ג דהוי קודם נטילה דהא לא נטלו רק ידו אחת וצריכים עכשיו ליטול שתי ידים אע"כ דנטל ידיו לאו דוקא דה"ה אם קבע והתם הא קבעו. וא"ל דאין מזה ראיה דלמא לעולם לא בעינן נט"י ממש ביין הבדלה והתוס' הא קאי על היין שלפני המזון דס"ל להרב ב"י דאפי' קודם נטילה פוטר כמ"ש מ"א בס"ק ה'. ולזה כתב מ"א וע"ש גבי אותן שקדשו בב"ה ר"ל דמשם מוכח דהתוס' ס"ל דגם יין שלפני המזון אינו פוטר קודם נטילה וא"כ מוכח שפיר דנטילה לאו דוק' וראייתו דהתוס' ס"ל דגם יין שלפני המזון אינו פוטר קודם נטילה ממ"ש התוספות בדף מ"ב ע"ב בד"ה ורב ששת כו' וז"ל אבל לשתות כו' דהיינו יין שלפני המזון פשיט' דפוטר יין דלשרות (והיינו יין שבתוך המזון) וכ"מ נמי בע"פ גבי ב"א שקדשו בבה"כ דר"י אמר אף ידי יין נמי יצאו. (ר"ל לא מבעי' ידי קידוש דיצאו דס"ל יש קידוש שלא במקום סעודה אלא אפי' ידי יין יצאו) וא"צ לחזור ולברך על יין שבתוך הסעוד' כו' ואע"ג דאיתותב ר"י היינו דוק' בשינוי מקום (ר"ל אבל אי לא שינה מקומו באותו מקום קי"ל כר"י דשלפני המזון פוטר שבתוך המזון א"כ נראה משם דה"ה להבדלה דאין לחלק בין הבדלה לקידוש ולאפוקי מהני דחולקים ואמרו דוקא קידוש פוטר משום דאין קידוש אלא במקום סעודה אבל יין של הבדלה לא פטר אפי' הבדיל לאחר נטילה. דהכי מיירי הא דפסקינן דיין שלפני המזון פוטר יין שבתוך המזון דכבר נטל ידיו והכי משמע בסמוך מתוך הבריית' כיצד סדר הסיב' כו' מיהו נראה כיון דנטל ידיו כו' פוטר אפי' דהבדלה כדפי' מהאי דע"פ (ר"ל דהא לר"י דסבירא ליה יש קידוש שלא במקום סעודה א"כ לדידיה קידוש דינו שוה להבדלה לדידן ואפ"ה ס"ל דקידוש פוטר יין שבתוך המזון ולא איתותב מיניה אלא משום שינוי מקום כנ"ל) עכ"ל התוס' הרי כתבו להדי' דיין שלפני המזון אינו פוטר כ"א אחר נטילה ואפ"ה הקשו בדף מ"ג דמה שברכו כשנטלו יד א' היה ראוי לפטור היין ששותי' אחר שנטלו שתי ידים. אע"כ דנטילה ל"ד וסגי בקבע וגם מדברי התוס' מראייתם מדר"י בער"פ יש להוכיח דנטל ל"ד דהא מסתמא אותם ב"א ששמעו קידוש בבית הכנסת עדיין לא נטלו ידיהם דהא אוכלין בבתיהם ואפ"ה לר"י פוטר את היין שבתוך הסעודה אע"כ בקבעו סגי:

וא"ת האיך שרי להפסיק כו' ניהו דמ"א כתב דנטל ל"ד מ"מ הא קתני נטל וע"כ גם בנטל משכחת לה:

עסי' קס"ו מ"ש ר"ל שכ' שם בס"ק א' בשם אגוד' דקידוש והבדלה לא הוי הפסק בין נטילה להמוציא: