מחצית השקל על אורח חיים קעד:יז
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 174:17 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק יז) כ"מ כו' ע' בב"י סי' קס"ז בשם שבולי לקט ובב"ח כאן טעם על מה שאין אומרים ברשות על היין כ"א סברי:
כ' הטור כו' המוגמר שמביאים לאחר הסעודה קודם בהמ"ז אע"ג דאיכא דעדיף מיניה כ"ה בגמ' דף מ"ג ע"א ובמשנה דף מ"ב ע"ב אי' והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאים את המוגמר אלא לאחר סעודה עכ"ל ונחלקו רש"י והגאונים בפירושו ואע"ג דאין יכולים לענות אמן ומה"ט על היין שבתוך המזון כ"א מברך לעצמו כמ"ש הרב"י:
ונ"ל שכן דעת הראב"ד בפ"ז מהלכות ברכות דלא כמו שנדחק הכ"מ ע"ש:
ועל המוגמר כו' הוא לשון הראב"ד וכמו שסיים המ"א וז"ל בביאור על מ"ש הרמב"ם וז"ל גמרו כו' וברכו בהמ"ז והביאו את המוגמר מי שבירך בהמ"ז הוא מברך על המוגמר כו' עכ"ל הרמב"ם וכ' עליו הראב"ד ז"ל אע"פ שלא בירך בהמ"ז אם לאחר הסעודה בא הגדול מברך אע"פ שנתן הגדול רשות לאחר לברך בהמ"ז כבר עברו רשותו וחזר הברכה לגדול שלא אמרו והוא אומר על המוגמר אע"ג דאיכא דעדיף מיניה אלא על המוגמר הבא תוך הסעודה כדאי' בירושלמי עכ"ל וס"ל להכ"מ לפרש דעת הראב"ד ניהו דאם הביאו אחר בהמ"ז הגדול מברך אע"פ שהגדול נתן רשות לאחר לברך בהמ"ז לא הי' הרשות כ"א לענין בהמ"ז וכיון שכבר בירך בהמ"ז חוזר החשיבות לגדול מ"מ אם הובא המוגמר קודם בהמ"ז מברך אפי' איכא גדול וכיון שאין מבואר מדברי הראב"ד מי הוא המברך ס"ל להכ"מ מי שיברך בהמ"ז כיון שנתן לו הגדול רשות לברך בהמ"ז ועדיין לא בירך א"כ החשיבות של ברכת המוגמר שייך לו למי שיברך בהמ"ז ומ"א ס"ל די"ל דהראב"ד ס"ל או כפי' רש"י אותו שבירך על היין מברך על המוגמר שמביאים קודם בהמ"ז או כפי' הגאונים מי שבירך המוציא כיון שהתחיל בחשיבות מצוה ולא ע"ש העתיד לדעת הכ"מ:
והמאור כתב דאותו שבירך בהמ"ז מברך עליו ולא כהראב"ד דס"ל אם הגדול נתן רשות לאחר לברך בהמ"ז מ"מ על המוגמר מברך הגדול כנ"ל אולם לענ"ד לא מצאתי מבואר כן במאור וז"ל המאור הוא אומר על המוגמר כו' פי' אותו שבירך להם על היין שלפני המזון כו' הוא מברך להם על המוגמר כו' ואע"פ שאין מביאין מוגמר אלא לאחר סעודה כו' לאחר בהמ"ז ואז היה מנהגם שיברך הגדול שבהם והוא הי' מברך בהמ"ז אבל זה המוגמר שבא בתוך הסעודה המברך על יין כו' מברך עליו כו' ויש אחר גדול ממנו שמברך בהמ"ז כו' וה"ה שמברך על המוגמר של אחריו מאחר שהוא גדול כו' עכ"ל מכל זה אינו מבואר דלא כהראב"ד דאם נתן הגדול רשות לאחר לברך בהמ"ז שמ"מ המברך בהמ"ז לא זכה בברכות מוגמר דע"כ לא כ' המאור דהמברך בהמ"ז מברך על המוגמר אלא כשהגדול היה מברך בהמ"ז אבל אם הגדול נתן רשות לאחר לברך בהמ"ז מזה לא דיבר כלל המאור איך דינו ודוחק לו' דדייק מדכ' שהגדול מברך בהמ"ז וגם על המוגמר משמע דוקא ע"י שמברך בהמ"ז מברך על המוגמר אבל אי אחר מברך בהמ"ז אין הגדול מברך על המוגמר אלא האחר שבירך בהמ"ז ע"י שנתן לו הגדול רשות ויותר נראה לפי עניות דעתי שצ"ל והרמב"ם כ' דאותו שבירך כו' דכן מבואר בדברי הרמב"ם שהבאתי לעיל שכ' סתם מי שמברך בהמ"ז מברך על המוגמר: