מחצית השקל על אורח חיים קעא:א

אי' בשבת כו' ומניחה ע"ג עין בשבת ואין בזה איסור שאין עושין רפואה בשבת עיין לקמן סי' שכ"ח סעיף כ' ובמ"א שם חלוקי דינים בזה עכ"פ מוכח אע"ג דהפת נמאס עי"ז אפ"ה כיון שהוא לרפואה מותר:

וכ"ה בשבת דף נ' דטעמ' כו' כצ"ל והוא מה שמביא מ"א בס"ק א':

ובזה א"צ לדברי הב"ח שהקשה מהא דנט"י מהא דתקנו חכמים למשוח קודם בהמ"ז בשמן ערב את הידים להעביר הזוהמא הובא בט"ז:

(ס"ק א) ואין זורקין כו' כגון ככר שלם דבפרוסה אין עושין כשפים:

איתא בשבת דף נ' דאסור לבצוע זתים ופירש"י להכותה על הסלע למתק מרירותה ואסור דמפסיד המשקין היוצא מהן ולפ"ז צריך לחלק בין יין לזילוף ומשרה וכבושה דשרי דשאני הני דנהנה האדם מן היין שזילף או שעשה משרה משא"כ התם דלא נהנה כלל מן המשקין ההולכים לאבוד ע"י הכאה אע"ג דהזית נעשה ממותק לא ע"י הפסד משקין נעשה כ"א ע"י ההכאה ולכך אסור:

והרי"ף כו' דאפשר ליטול בבורית. וכה"ג אע"ג דלא הוי דרך ביזוי ובעיטה אלא לצורך אדם אפ"ה אסור כיון דאפשר בלי הפסד ע"י ד"א ולפי' הרי"ף אפשר דלמתק שרי וכן נראה קצת מחדושי רשב"א שם:

בתענית כו' ומחזי כבוטא כו' וסיים רש"י ז"ל אי נמי משום דחסה תורה על ממונם של ישראל עכ"ל ולפי' זה האחרון אם אין לו ד"א להאכיל לבהמתו כ"א מאכל אדם שרי ואפשר ע"ז סומכים העולם שנותנים לתרנגולים לאכול פת הראוי למאכל אדם: