מחצית השקל על אורח חיים קסט:ו

(ס"ק ו) ויש מקילים כו' אסור ועיין ב"ח כצ"ל דהב"ח כ' אפי' הוא ע"ה גמור ואינו יודע לברך מ"מ לא יבטל עי"ז מצות צדקה אבל של"ה כ' כמ"ש מ"א דאם יודע שלא יברך לא יתן לו. ובס' א"ר כ' דלא פליגי דע"כ לא כ' של"ה שלא יתנו לו אלא למי שיודע לברך ואינו רוצה לברך מצד רשעותו אבל אם אינו יודע גם לשל"ה מותר:

והב"ח כ' וז"ל דוקא כו' דהוי קשי' ליה על תר"י שכ' על הא דאמרי' בש"ס אסור ליתן פרוסה למשמש אא"כ יודע לו שנטל ידיו וז"ל יש למדין מכאן שאין ראוי לתת לאכול אלא למי שיודע בו שיברך ונראה שכיון שמתכוין לעשות מצוה שנתן בתורת צדקה מותר עכ"ל וכיון דהש"ס מיירי מדין נט"י למה נקטי תר"י הדין לענין בהמ"ז ה"ל ג"כ לומר יש למדין מכאן שאין ראוי לתת לאכול אלא למי שיודעים שנטל ידיו אע"כ דלענין נט"י מלתא דפשיטא ומודה תר"י דאפי' בתורת צדקה אסור ומשמע מדברי הט"ז ס"ק ג' דאם אמר לעני שיטול ידיו ויברך ויזהירנו ע"ז ודאי לכ"א שרי: