מחצית השקל על אורח חיים קסח:יג
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 168:13 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק יג) לקבוע עליו נ"ל דאם הוא קבע כו' הל' הוא קבע לאו דוק' דהא לאו בדידיה תלי' אלא כל שאחרים קובעים כמ"ש בש"ע וגמ' אלא משום סיפא נקט האי לישנ':
וכ"מ הלשון בגמ' כל שאחרי' קובעים עליו ור"ל דהא פי' קובעים עליו הוא שהוא שיעור שביעה ולכך קובעי' עליו א"כ למה נקט ל' קובעים הל"ל כל שאחרים רגילים לשבוע ממנו אע"כ דאי הוי אמר הכי הוי משמע דצ"ל שבעים מן הפת בכסנים לבד ובאמת אפי' אינן שבעים ממנו לבד כ"א ע"י הדבר שמלפתים עמו מיקרי קבע וכן נקט ל' שקובעים עליו דיש לפרשו ששבעים ע"י צירוף מה שמלפתים אלא שהקביעות העיקרי הוא הפת כסני':
ואם אכלו לבדו ולא אכל עמו עניני לפתן. בעי' ג"כ שאחרים (דהא לאו בדידי' תלי' כנ"ל) כו' דאם נשער כו' בשלמ' אי אכל עמו לפתן אז א"צ לשער דהא חזי' דהוא שבע ממנו ומסתמ' גם אחרים היה שבעים ממנו אם היה אוכלים עם שיעור לפתן כזה מה שאין כן כשאכלו לבדו דצריך לשער אם היו אחרים אוכלים עמו ליפתן אם היו שבעי' ועי"ז אנחנו לא נדע שיעור הפת דהא לפי ריבוי הלפתן ממעט באכילת פת ואם ימעט בלפתן ירבו בפת א"כ לא ידענו שיעור הלפתן ושיעור הפת:
ועפ"ח דעירובין דפ"ב דתנן הא דבעי' שיעור מזון ב' סעודות לערובי תחומין כמה הוא שיעור' רמ"א מזונו לחול אבל לא לשבת ר' יודא אומר לשב' ולא לחול וזה וזה מתכוונים להקל ר"י סבר דבשבת שיעור סעוד' קטנה מבחול כיון דצריך לאכול ג' סעודות ממעט באכילת כל סעוד' ור"מ סבר אדרבא בשבת אוכל יותר דרווחא לבסימ' שכיח ובשבת בסים תבשיליה וס"ל דהפת שוה בשבת כמו בחול אלא דהתבשיל מה שמלפת עם הפת הוא בשבת יותר מתוק לבסים ועי"ז אוכל פת יותר בשבת א"כ איך אפשר לשער לר"י בסעודת שבת הא אנן בעינן למידע השיעור של הפת לבד והא בשבת אוכל עמו לפתן ותבשיל וא"כ לפי ריבוי או מיעוט התבשילין והלפתן יתרבה ויתמעט אכילת הפת איך נשער פת מזון שני סעודות לעירוב והיינו אם היה מלפת עמו היה מספיק לשני סעודות כיון דלא ידעינן שיעור הלפתן אע"כ צ"ל דמשערינן הלפתן כדרך רוב בני אדם מה שדרכן לאכול ברוב סעודות שיעור כמות הלפתן וא"כ ה"ה הכא:
ואם הוא שבע ממנו וגם אחרים כו' מברך המוציא כו' ר"ל דהא הביא הרב"י בשם הראב"ד דסגי באם הוא קובע עליו אפי' אין אחרים קובעים עליו ואע"ג דלא קיימא לן כוותיה אלא דוק' כל שאחרים קובעים עליו מ"מ כה"ג כיון שאם היו אחרים שבעים ממנו אם היו מלפתים עמו הניח מ"א בצ"ע אם יברך המוצי' לכן בצירוף דהוא שבע ממנו לבדו דאיכ' נמי דעת הראב"ד פשיט' ליה למ"א דמברך המוציא ושיעור שאחרים קובעים עליו ראיתי בספר כפות תמרים בסכה וכ"כ באחרונים שהוא שיעור ג' או ד' ביצים והיינו משום דמבואר לקמן סי' שס"ח פלוגת' רש"י ורמב"ם בשיעור מזון שתי סעודות לעירוב דלרש"י השיעור ששה ביצים ולרמב"ם שמונה ביצי' אם כן ממילא סעודה א' לרש"י ג' ביצים ולרמב"ם ד' ביצים וכיון דהוא שיעור סעודה לכל חד כדא"ל מיקרי קובעים עליו: