מחצית השקל על אורח חיים קסז:ח

(ס"ק ח) המוציא כו' מ"ש הרב"י דיש גרסאות כו' דבגמ' דף ל"ח אית' ת"ר המוציא לחם מן הארץ ר' נחמיה אמר מוצי' כו' אמר רבא במוצי' כ"ע דאפיק משמע כו' ופרש"י הא ודאי ברכה הגונה דלשעבר בעינן שהרי כבר הוצי' הלחם שהוא בא ליהנות ממנו. עכ"ל כי פליגי בהמוצי' דרבנן סברי דאפיק משמע ור' נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע ע"כ והרב"י הי' לפניו הגרס' בטור כך יברך המוציא אע"ג דמוצי' עדיף טפי דכ"ע מודים דלהב' משמע וצריך לברך להבא אפ"ה פסק תלמוד' המוצי' (והיינו כתב הרב"י בשם התוס' בשם ירושלמי שלא לערב ראשי אותיו' העול' מוציא אע"ג דבלחם מן איכ' עירוב שאני התם דקרא כתיב הכי להוציא לחם מן הארץ כו' עכ"ל ועיין בט"ז מ"ש בשם הרא"ש) הרי דלפי גרסא זו כ' הטור להיפוך ממבואר בש"ס דבש"ס מבואר דצ"ל לעבר ומוציא לעבר משמע והטור כתב דצ"ל להבא ומוצי' להבא משמע וכן כ' הרב"י דהטור הוי גריס בש"ס איפכ' דמוצי' כ"ע ל"פ דמפיק משמע דהיינו להבא וכ' שמצא כן הגרס' בספר מערכות אלקים וכ"מ בתוס' שכ' והלכת' המוציא אף על גב דבמוצי' כ"ע ל"פ דמפיק משמע כו' עכ"ל התוס':

דבעי לברוכי על שעבד וא"כ ע"כ לגרסת הרב"י דתנן בש"א שברא מאור האש ובה"א בורא מאורי האש אמר רבא בברא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא בית שמאי סברי בורא דעתיד למברא ובית הלל סברי בורא נמי דברא משמע מתיב רב יוסף יוצר אור ובורא חושך כו' אלא אר"י בברא ובורא כולי עלמ' ל"פ דברא משמע כי פליגי במאור מאורי כו' הרי דלכ"ע בעי' לשעבר:

וכ"ה בעירובין דף י"ט ע"א דאמר ר"ל פושעי גוים אפי' על פתחו של גיהנם אין חוזרי' בתשוב' מדכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי שפשעו לא נאמ' אלא הפושעים דפושעים והולכים עדיין. ומתיב והכתיב המוצי' והמעלה הכי נמי דלהבא משמע בתמיה. ולגרסת הטור לפי מה שכ' הרב"י מאי פריך מהמוצי' אדרבה מדרבנן דר' נחמיה איכ' סייעת' דהא הם סוברי' דהמוצי' להבא משמע והא אפסק' הלכת' כרבנן אלא ודאי הגירס' שלפנינו דבעינן לשעבר היא גרסא הנכונה וא"כ לרבנן המוצי' דאפיק משמע שכבר הוציא ולכך פריך שפיר מרבנן דקי"ל כוותייהו:

ואפשר שיש טעות סופר בנוסחאות היינו בספר מערכות אלקים ובהתו' אבל דברי הטור שכ' להדיא דבעי' לברך להבא א"א ליישב כן:

ומה"ט ר"ל מה"ט שהוכיח דבעי' לשעבר י"ל נהיה קמץ תחת היו"ד דג"כ פי' לשעבר:

ובגמ' אית' בהדי' דבורא לשעבר משמע כמ"ש לעיל מסוגי' דף נ"ב והוא היפך מדברי ח"מ:

מ"מ אמרי' כו' ר"ל כיון דבעינן למימר לשעבר וברא הוי לכ"ע לשעבר ובורא אינו מבורר כ"כ שהוא לשעבר דהא פליגי בזה רבה ור"י כנ"ל טפי ה"ל לתקן לומר ברא מאורי כו' לזה כ' משום דבורא לישנא דקרא ועדיף לתפוס לישנא דקרא והם דברי התוס' שם דף נ"ב:

ובח"ה כ' בשם הירושלמי כו' דמקשה הירושלמי לב"ש ה"ל לומר על היין שברא פרי הגפן ותי' דוקא יין שמתחדש כל שנה ואין אש מתחדש בכל שנה עכ"ל ירושלמי ור"ל דוקא שמתחדש כל שנה מודה ב"ש שי"ל בורא דהוי בינוני דמשמע עבר ועתיד וכן היין כבר נברא ועתיד לברוא ועל שניהם אנו מברכים ומשבחים משא"כ האש שאנו מברכים עליו אינו על האש שלנו דא"כ כל עת שמוצי' אש ה"ל לברך אע"כ אין מברכים אלא על האש שנברא בששת ימי בראשית דאברי במ"ש וכמ"ש רש"י שם ולכך י"ל שברא דהיינו שעבר ובזה מיושב מה שהקשה מ"א לעיל על גרסת הרב"י די"ל להבא דהא באש אמרי' דמברכי' לשעבר דשאני אש שמברכי' על האש שנבר' בו' ימי בראשית וכן י"ל לפ"ז שהכל נהי' בסגו"ל תחת היו"ד כמ"ש ח"מ שהוא לשון בינוני ואין ראיה מבורא מאורי כו' דשאני אש דצ"ל על שעבר כמ"ש בירושלמי אלא דבח"מ הביא ראיה מבורא ע"כ ראייתו לית' אבל הדין י"ל שהוא אמת וכ"מ במ"א לקמן סי' ר"ד ס"ק י"ד שכ' וז"ל כ' בח"מ שי"ל שהכל נהי' בסגו"ל כו' עמ"ש סי' קס"ז ס"ת משמע שתפס עיקר דברי ח"מ וכן בתשובת מעיל צדקה סי' מ"ב הסכים לברך כל הברכ' בלשון בינוני וכ' דמה"ט י"ל נהי' בסגו"ל אלא שסיים וז"ל אבל שמעתי כי גם נהי' בקמץ פי' בינוני אדרב' בסג"ל הוא ל' בקשה כמו ונהי' אנחנו וצאצאינו כו' ויש לחלק עכ"ל: