מחצית השקל על אורח חיים קסג:ב

(ס"ק ב') ואסור כו' ואפשר דמ"מ איכא מסייע כו' לכאורה מאי דמבע"ל למ"א וכתב לשון אפשר פשיטא להש"ך בי"ד סי' קנ"א ס"ק ו' דלכ"ע בגוי או מומר בליכא תרי עברי דנהרא אפי' איסור דרבנן ליכא אבל בישראל אפי' ליכא תרי עברי דנהרי ניהו דליכא משום לפני עור מ"מ מדרבנן אסור דהא לאפרושי מאיסורא חייב כ"ש שלא יסייע לע"ע ודלא כרמ"א שם שהביא שני ריעותא וכן נראה מדברי מ"א גופי' לקמן סי' שנ"ז. אולם נראה דשאני הכא דמסתפק המ"א בנדון דהכא דהיינו להאכיל למי שלא נטל ידיו והוא נותן לתוך פי האוכל ואין האוכל נוגע בו אלא דאעפ"כ הצריכו חז"ל נטילה דחיישי' שמא יגע וגם שקיל וטרי הש"ס בחולין דף ק"ז ע"ב אי צריך נט"י ואע"פ דמסקי' דצריך נטילה וכמה שכתוב בש"ע מ"מ עכ"פ איסורו קיל מאלו אוכל הוא עצמו בל נט"י דודאי נוגע וא"כ יש סברא להתיר להאכילו בדליכא תרי עברי דנהרא די"ל דזה לא מקרי מסייע ידי ע"ע אדרבא מצילו מן האיסור שאם לא יאכילנו הוא יאכל הוא בעצמו ויעשה איסור יותר חמור כנ"ל ועיין ברמב"ם כו' שמותר ליתן כו' שם כתב שהרופא מותר ליתן וכ"מ מסוף דברי מ"א ומשמע דוקא כשהוא לרפואה:

ובודאי. ר"ל ודאי טבל: