מחצית השקל על אורח חיים קסב:טז

(ס"ק ט"ז) מטהרים כו' וא"צ מים שנים. דהידי' טהורי' מיד ע"י נטילה ראשונה אלא דהמים טמאים. ובאים מים שניים לטהר מים ראשונים שעל היד. וכשמנגב ידיו מיד אחר נטילת מים ראשונים הרי ידיו טהורים וא"צ שום למים שניים:

ומ"מ אפי' כו' דצריך לנגב (הר"ש) הובא בב"י בסי' זה על דין דהכא שכ' וז"ל תוספתא הנוטל ידיו צריך לשפשף ר"ל לקנח מים שעל ידו במפה או בשאר דבר. וכדאמרי' פ"ק דסוטה כל האוכל פת בלי ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וכשלא נטל כ"א הראשונים איירי דאי נטל השניים כו' הרי טיהרו שניים את הראשונים כו' ומיהו אפשר דשפשוף בעי לעולם עכ"ל. וצ"ל לפי אותו צד דבנטל שניים א"צ שפשוף הא דאמרי' כל האוכל בלי ניגוב ידים כו' מיירי כשלא נטל שניים. ולפי אותו צד דאפי' נטל שניים צריך ניגוב ע"כ משום מיאוס כדלעיל ס"ס קנ"ח. אמנם כיון דבכל ענין בעי ניגוב אפי' נטל שניים הא דצריך מים שניים ולא סגי בראשונים גרידא וע"י ניגוב כמש"ל בשם מהרי"א יישב מהרי"א וז"ל הובא בב"י סי' קס"ה (ובא ליישב קושייתו דשם אביאנו בסי' קס"ה) שמאחר שזה האיש י"ל ליטול מים שנים אע"פ שבאים לטהר הראשונים עכ"ז לטהרת ידים הם שהרי אם הי' נוגע במקום שנגב ידיו מהראשוני' חזרו ידיו להיות טמאות כו' עכ"ל מבואר מזה טעם מים שנים פן יגע בידיו מקום הלח שנגע שם עססי' קנ"ח משמע שם מדסתים דפשיטא להרב"י דאפי' נטל שניים צריך ניגוב:

וכ' הל"ח כו' כדרך המקנחים כו' וז"ל דוקא שפשף בראש או בכותל הוא דקתני כו' אבל קינח במפה לא קתני דטמאה וטעמא רבא איכא כיון שהשפשוף הזה במקום מים שנים כי שפשף כדרך כל הארץ במטפחת וכיוצ' בה מטהרת היד לגמרי כדין מטהר במים שנים אבל שינה ושפשף בראש וכותל אע"פ שידו מטהרת כו' מ"מ אין כח בשפשוף הזה לטהר כמים שנים לטהר גם המים הואיל ולא קינח כדרך המקנחים כו' ולבר מן דין כו' דכל דין נט"י מדברי חז"ל והם אמרו כו' שיכולים לחלק בדיניהם כפי חכמתם ודעתם עכ"ל ועיין בט"ז שכ' סברא אחרת לחלק בין מטפחת לראש וכותל:

וצ"ע מנ"ל הא. והא דדייק מדנקט ראש וכותל ולא נקט מטפחת אין דיוק זה כדאי לחדש דין. גם י"ל דאורחא דמלתא נקט דמטפחת שקינח בה אין דרך שוב לנגוע בה ולפ"ד מ"א יש ליזהר לקנח א"ע במפה שכבר קינח בה חברו והוא טופח על מנת להטפיח אף שרובן נוטלין מרביעית מ"מ לא רבים יחכמו ליטול ע"פ הדין וא"כ אפי' רביעית טמא והמטפחת מטמא יד הנוגע: