מחצית השקל על אורח חיים קסב:א

דברי הגאונים (ר"ל הר"י והרמ"א) צל"ע כו' דהידי' אין מטמאים. ר"ל דמים הראשונים שנותן על הידים שנטמאו מחמת הידים כמ"ש בסעיף ב' (וראשונים שכ' ברוב הסי' הזה ר"ל שנים ושני' ר"ל שלישי' אלא לכן קרי לשנים ראשונים לפי שהם ראשונים הבאים לטהר משא"כ ראשונים ממש אין באים כ"א להסיר הלכלוך ואם ידיו נקיים א"צ להם מה"ט קרי לשלישית שני') היינו דוקא תוך הפרק היינו מקום הצריך נטילה לכל חד כדא"ל כמבואר ס"ס קס"א. ולדעת הרא"ש הוא עד מקום חיבור אצבעות לכף היד וכן אם זב חוץ לפרק מן מים הראשונים שנטל תוך הפרק שקבלו שם טומאה מן היד שתוך הפרק ועתה הם חוץ לפרק אפי' נטל עליהם מים שניים חוץ לפרק נשארו בטומאתן כי חוץ לפרק אין מים שניים מטהרים וכמ"ש מ"א אח"ז:

מים שנים ח"ל אין בכך כלום: דהא הם מצד עצמם טהורים וחוץ לפרק אין מקבלים טומאה:

וכן צריך להגביה. ר"ל אם התחיל להגביהן ועי"ז זבו ויצאו מים ראשונים קודם שנטל שנים חוץ לפרק והם נשארו טמאים כי חוץ לפרק אין להם טהרה וכששוב ישפילם אסור שלא יחזרו מים ראשונים שיצאו כו':

אפי' נוטל עד הזרוע כו' ר"ל אפי' לדע' א' שבס"ס קס"א והוא דעת הרי"ף וכ' שם שי"ל כן וא"כ מקום טהרתן וטומאתן עד הזרוע מ"מ יש לחוש שיצאו המים לחוץ עד הזרוע כנ"ל:

וה"ה אם רצה להשפיל כו' דאז ודאי לא יצאו חוץ לפרק ודעת הרשב"א כו' אלא עד הפיצול היינו למאן דס"ל כהרא"ש והוא דעה ב' שבס"ס קס"ב דא"צ ליטול אלא עד מקום חיבור אצבעות לכף היד והרשב"א ס"ל אפי' לדעה זו דאין מקום הנטילה כ"א עד מקום חיבור אצבעות לכף היד. מ"מ משם עד הזרוע המים מטמאים ומטהרים ע"י מים שנים אלא חיישינן ( בלי חששת הרא"ש והיינו אפי' משפילם מתחלה ועד סוף דליתא לחששת הרא"ש ועוד דלרשב"א מים שנים מטהרים אפי' חוץ לפרק אם לא לחוש שיצאו על הזרוע) שמא מים הראשונים נטל ח"ל ר"ל דא"א לצמצם ליטול עד סוף חיבור האצבעות ושמא יטול קצת יותר דא"כ אותן המים שנטל למעלה ממקום חיבור האצבעות נטמאו שם דהא לרשב"א גם שם מקום טמא ואם היה נוטל גם השנים על אותו מקום שוב היה נטהרים ע"י מים שנים דהא לרשב"א יש שם מקום טהרה אלא דחיישינן שמא שנים לא יטול כ"א עד סוף חיבור האצבעות וישארו הראשונים בטומאתן:

או ששפכן יותר ממים ראשונים. ר"ל ניהו דמים ראשונים נטהרו ע"י מים שניים שנתן עליהם לדעת רשב"א דהמים מטהרים עד הקנ' מ"מ כיון ששפך השנים יותר מן הראשונים והם ביד למעלה מן הראשונים סמוך לזרוע א"כ שם המים שניים הם ראשונים ונטמאו ולא נטהרו ע"י מים שנים:

ויחזרו ויטמאו כו' ר"ל כשיזובו למטה על האצבעות כי אין הזרוע מקום טומאה. ומחששת הרא"ש לא מיירי הרשב"א ומיירי שמשפילן מתחלה וע"ס כנ"ל:

ובמטביל כו' צריך ג"כ להגביה כ"כ הרב"י דאע"ג דלהרשב"א וערוך אפי' למעלה ממקום דין נטילה יש מקום טומאה וטהרה. מ"מ הא דרביעית ומי טבילה אין מקבלים טומאה מן הידים היינו דוקא במקום נטילה. אבל חוץ למקום טבילה (נטילה) לא כיון שכ' כשאינו נוטל כל היד כו':

וזהו כדעת הרשב"א. דלהרא"ש אפי' נטל עד הזרוע צריך להגביהן כמ"ש מג"א לעיל:

וצ"ל דחזר בו. ר"ל לעולם ס"ל בש"ע כהרשב"א וא"ש מ"ש היינו כשאינו נוטל כל היד כו' ומ"ש וכן אם אפשר כו' רביעית כו' וכן המטביל כו' בזה חזר פה בש"ע ממ"ש בספרו ב"י וס"ל דגם לרשב"א וערוך מהני נטילת רביעית או טבילה דאפי' חוץ למקום נטילה אין רביעית ומי טבילה מקבלים טומאה:

דהא הפוסקים כ"כ. דבנטל מרביעית או טבל א"צ להגביה בשם התוספתא. ואפשר דהג"ה זו (וה"ה אם משפילן) צ"ל אחר וי"א שכ' רמ"א עמ"ש המחבר דאם נטל כל היד א"צ להגביה עז"כ רמ"א די"א והיינו הרא"ש ולדידי' שפיר מהני אם משפילן מתחלה:

(ס"ק א) ראשי כו' שאין צריך ליטול אלא האצבעות דרש"י אזיל לשיטתיה מה שפירש בחולין פרק כל הבשר דא"צ ליטול יותר לכן ג"כ א"צ להגביה יותר:

א"א לפרש כן שלא כ' מזה בס"ס קס"א כצ"ל ר"ל דא"כ צ"ל דרמ"א ס"ל כרש"י דא"צ ליטול כ"א האצבעות והוא כדעת הרא"ש והוא דעה שניה שהובא בס"ס קס"א וכיון דהרב"י כ' שם דראוי לנהוג ליטול עד הקנה ורמ"א לא הגי' משמע דגם הוא ס"ל דלא כהרא"ש:

ולי נראה שכוונתו כו' ולא ינגבם. ר"ל בשלמא אי אינו מגביהן כ"כ דלא יצא המים ע"י ההגבהה כ"א עד הזרוע ניהו דנשארו אותן המים בטומאתן כנ"ל מה בכך כיון דשוב אין משפילן עד אחר הניגוב ובשעת הניגוב ינגב גם המים שיצאו חוץ לפרק ותו ליכא למיחש למידי אבל אם יגביהן יותר מדאי ויכנסו תחת בגדיו על הזרוע וישארו אותן המים בטומאתן כנ"ל ובשעת הניגוב לא ינגבן דאין דרך לנגב תחת הבגדי':

דאסור להשפילן כו' ר"ל דרש"י בא ליישב למה אמר הש"ס דצריך להגביה הידים הא אם משפילן נמי ש"ד דס"ל כהרא"ש כנ"ל ולכן פרש"י ראשי אצבעות ור"ל דראשי אצבעות עכ"פ צריך להגביה בשעת נטילה דאל"כ ירדו המים מצדדי האצבעות כו' ולא יהיו ראשי האצבעות נטולים לכן יגביה כו' וישפוך עליהם וכיון דבתחלת הנטילה צריך להגביהן שוב אסור להשפילן מחשש שכ' הרא"ש כנ"ל ר"ל דחיישי' שמא יצאו ראשונים ח"ל כו'. ולפ"ז לפי סדר נטילה של רוב העולם שהידים בשוה ואין ראשי אצבעות זקופי' לא למעלה ולא למטה א"כ לא יבאו המים לחוד היד שהוא לצד מטה לארץ כי המים יורדים אילך ואילך לכך צריך ליזהר להפך היד בשעת נטילה אילך ואילך כדי שיבאו המים גם על החוד של היד הנוטה לארץ: