מחצית השקל על אורח חיים קס:טז

(ס"ק טז) השלג כו' דיש להחמיר שלא לטבול גופו כו ר"ל אע"פ שנראה להרב"י עיקר דטובל גופו אפי' אינו מפושר. דלדעתו רוב הפוסקים ס"ל כן מ"מ כיון דקצת חולקים וטבילת הגוף הוא איסור תורה יש להחמיר אבל טבילת ידים כיון דאינו אלא דרבנן אוקמיה אעיקר דינא ושריא. ובש"ע כו' אפי' אינו מפושר. וחזר בו ממ"ש בחבורו להחמיר:

ואיפכא מבע"ל. דניהו דחזר בו בש"ע בדין שכ' בחבורו להחמיר בטבילת הגוף אבל מסתמא מסברתו שכ' בחבורו לא חזר דס"ל דיותר יש להקל בטבילת ידים מטבילת הגוף לענין זה וכיון דהקיל בש"ע י"ד לענין טבילת הגוף כ"ש שיש להקל לענין טבילת ידים. וי"ל דגם הרב"י מודה דמותר לטבול ידיו כשאינו מרוסק. דמ"ש אם רסקן כו' קאי כו':

ומ"ש הרמב"ם ורסקן ר"ל לענין טבילת הגוף:

ועיין בנדה דף י"ז ע"א דלענין טהרה הוי חיבור דתניא השלג כו' נטמא מקצתו לא נטמא כולו דאין לו חיבור לענין טומאה אבל נטהר מקצתו נטהר כולו ופרש"י דמים ושלג יש להו טהרה במקוה ע"י השקה וזריע' ואמר' הברייתא אם נטהר מקצתו דהיינו שהשיק על פני הכלי למעלה נטהר כולו גם מה שתחתיו לפי שיש לו חיבור וכאלו משיק כלי מלא מים אע"ג שלא הושק רק מים העליונים מ"מ גם שבתחתית הכלי טהור וס"ל למ"א דכמו לענין טהרת עצמו י"ל חיבור ה"ה לטהר אחרים י"ל חבור:

ומיהו הש"ך בי"ד דשם חלק על הרב"י וס"ל דאדרב' רוב פוסקים וגם הרמב"ם ס"ל לענין טבילת הגוף בעי' שיהיה מפושר וא"כ מצד הדין לענין טבילת הגוף בעינן שיהיה מפושר ע"ש וא"כ משמע למ"א דלהש"ך אפי' טבילת ידים בעינן מפושר כיון דרוב הפוסקים ס"ל כן לענין טבילת הגוף וכן הוא עיקר הדין א"כ אף שבטבילת ידים יש להקל יותד מ"מ כיון דאין על מי לסמוך דמיקל בטבילת הגוף לכן גם בטבילת ידים אין להקל: