מחצית השקל על אורח חיים טז:א

כ' מ"א וז"ל בתשו' רמ"א כו' דמוטב לילך כו' משמע מלשונו דעכ"פ אין לברך עליו וכן משמע מדברי ד"מ שהביא מ"א. וכן קרא' תגר על טליתות קטנים הללו המרדכי וב"ח וט"ז. ובש"ע באר היטב ראיתי שכ' וז"ל ובס' פרי הארץ כ' בשם ס' דרך חכמה ששיעורו ג' רביע אמה באורך. וחצי אמה ברוחב עכ"ל. אבל לא ידעתי מקום מוצאו של שיעור זה. גם אינו מבואר באיזה אמה נמדד. ואין ספרים הללו תחת ידי. וראיתי בס' צאן קדשים במנחות דף מ"א ע"ב אהא דתניא ושוין שלא יביא אפי' אמה על אמה מטלית אחר ובה ציצית ותולה בה והוא דין הנזכ' לעיל סי' ט"ו ס"ב. וכ' רש"י הטעם דעל כנפי בגדיהם כתיב וכנף זה לא לא היה מבגד זה בשעת עשיה כדלעיל סימן ט"ו ס"ב. וכ' בס' צאן קדשים וז"ל והנ"י כ' משום תולמ"ה. ואפשר דרש"י ס"ל כיון דהי' אמה ע"א הוי שיעו' טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו. ויכול לעשות ארבע ציצית על אותה חתיכה דלא הוי תולמ"ה מש"ה כ' רש"י דעל כנפי כולי עכ"ל ס' צ"ק הנ"ל. וא"כ שיעו' אמה על אמה. לפי דעת ס' צ"ק במחלוקת שנויה לדעת רש"י הוה שיעור ט"ק אמה על אמה. ולדעת הנ"י שכ' הטעם משום תולמ"ה ע"כ אמה ע"א אין בו שיעו' שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו. ואמה של הש"ס בת ששה טפחים הוא שלשה רביע אמה מעהררי"ש. וא"כ אם אורך הטלית קטן ג' רביע אמה מעהררי"ש וגם רוחב ג' רביע אמה מעהרי"ש. יש מקום לסמוך על שיט' רש"י לפ"ד ס' צ"ק הנ"ל. אך לפמ"ש מ"א בסי' ט"ו ס"ק מ"ג אין ראי' מרש"י דגם רש"י נתכוין לטעם תולמ"ה עיין שם. א"כ אדרבא משמע דגם לרש"י אמה על אמה אין בו שיעור טלית:

דלא ליתי אוירא דה"ג כו' לשון מושאל הוא זה. ועיק' הטעם שיהיו נכרים היטב ויהיה על הכתפים ג"כ תור' בגד ולא שם רצועות אבל אוירא דה"ג כו' לא שייך כאן לפמ"ש התוס' בעירובין דף י' ע"ב הובא במ"א לקמן סימן שס"ב ס"ק ט"ז וז"ל דאוירא דעלמא לא אמר' דאתי ומבטל מחיצתא אלא באויר שאני חושב כסתום עכ"ל ע"ש:

(ס"ק א) קטן כו' דלא כמ"ש הב"ח דהטור חולק על הסמ"ק דבסמ"ק כ' קטן שהגיע לחינוך. וס"ל להב"ח דהיינו בן שש ובן שבע כ"א לפום חורפי' וא"כ חולק על הטור שכ' בן תשעה. ומ"א ס"ל דגם הגיע לחינוך שכ' סמ"ק ר"ל בן תשעה והיינו כדעת הטור. וכמ"ש התוס' בעירובין דף ב' ע"ב ד"ה שהגיע לחינוך כו' ומ"מ התוס' שם סיימו ולא נהירא עיין שם: