מחצית השקל על אורח חיים קנט:כז

(ס"ק כז) יש כו' פי' להמקילים כו' דבמעיין כיון דדעת הרמב"ם דמעיין אפי' אין בו מ"ם סאה אדם טובל בו אם כל גופו מתכסה בו בפ"א כ"ש דכשר לנט"י ואף ע"ג דלענין טבילת אדם חלקו על הרמב"ם בזה מ"מ לענין נט"י דרבנן מודים אבל במי מקוה שאין בו מ"ם סאה אפי' להרמב"ם אין אדם טובל בהם ולכן ס"ל דאפי' לנט"י פסול והרר"י חולק וס"ל כיון דמה"ת מותר לטבול כלים במקוה שאין בו מ' סאה אם מתכסה בו וניהו דמדרבנן אסור מ"מ בנט"י הקילו ויש לו דין כלים מן התורה וכ"ז במקוה באשבורן דהיינו שהמים עומדים במקום אחד אבל כשהן זוחלין דהיינו שמושכים דאינו כשר כה"ג אלא במעיין אבל במקוה אפי' יש בו מ"ם סאה כה"ג אין מטבילין בו מן התורה אפי' כלים. ולכן י"ל דגם לענין נטילת ידים החמירו או דלמא אפי' כה"ג הקילו בנט"י. אבל לדעת המחמירים היינו הרמב"ם במקוה שאין בו מ"ם סאה והן עומדים דכשר מן התורה לכלים ואפ"ה פסול לנט"י כ"ש בזוחלין אפי' יש בהן מ"ם סאה וכן מבואר בהרב"י ומה שמקיל הראב"ד במ"ם סאה מים שאובין כמ"ש בסעיף ט"ז היינו משום דכשר לבעל קרי: