מחצית השקל על אורח חיים קנד:יח

(ס"ק יח) אסור כו' דדמי לקרבן. ר"ל דבגוי ניהו דאין מקבלים ממנו צדקה לפי שהיא מכפרת וכו' היכי דלא להוי לי' כפרה אין מקבלין ממנו. מ"מ קרבן נדבה שאינו מכפר מקבלין כדמרבי' מקרא דאיש איש לרבות הגוים אבל מומר מיעטו קרא אפי' מקרבן וכדאיתא בחולין דף ד' ואמרי' שם דאפילו אינו מומר רק לחלל שבתות בפרהסיא או לנסך היין הוי מומר לכל התור':

ובס"ח סי' כו' וכ"כ הש"ך כו' ז"ל שם עמ"ש בש"ע שם שאין מקבלין מגוי צדקה אבל אם נדר דבר לבה"כ מקבלין מהן אבל לא מן המומר וכ' ע"ז הש"ך ובתשו' מבי"ט נראה שמקבלין מן המומר שכ' אע"ג דאמרי' אדם כי יקריב מכם להוציא את המומר היינו בקרבן ודמי ליה אבל הקדיש לעניים או הקדיש לבה"כ מקבלין עכ"ל מבואר דהמבי"ט חלק עמ"ש בש"ע וכן ס' חסידים ואין חילוק בין ס"ת או דבר אחר הכל מקבלים ממנו דלא כנראה מס' א"ר ע"ש:

ודע שכ' הט"ז ס"ק ח' דכמו שאסור להדליק בבה"כ נר שדלק בבית ע"ז דכ"ש מנורות שנשתמש בהן לע"ז דאין להשתמש בהן בבהכ"נ ואפי' בביתו עכ"ל הנה מ"ש לאסור המנורה דהיינו לייכטי"ר אפי' בביתו לדעת הש"ך בי"ד סי' קצ"ט ס"ק ז' יש מקום להחמיר במנורה אפי' בביתו שכ' הש"ך דפסקי הש"ע שם סותרים אהדדי. דפ"א כ' דבמשמשי ע"ז קיי"ל דהוי מכירה ביטול אם מכרם גוי ומותרים אח"ז ופעם ב' כ' לדעת הפוסקים דאפילו במשמשי לא הוי מכירה ביטול כמו בע"ז א"כ י"ל דוקא נר שעוה שכיבה הגוי ודאי הוי ביטול ומותר להדיוט אבל מנורה דליכא ביטול אחר כ"א המכירה וכיון שיש מחלוקת אי מכירה הוי ביטול יש להחמיר וע"ש בט"ז: