מחצית השקל על אורח חיים קנד:יד

(ס"ק יד) שאינן כו' לסי' שלא יטעו ר"ל שידעו איזה ס"ת יוציאו מן הארון לצורך הקריאה והיינו שאותו ס"ת נגלל למקום שצריך לקרות חובת היום או יודעים בו שהוא מוגה וא"כ היד שעושים לס"ת שבה מראים לקורא שלא יטע' בקריאתו:

כ' הב"ח אכן צ"ע היכי שהוציאו כו' וכה"ג כ' הט"ז על מנהג שביום הושענא רבה אחר שמוציאי' כל הס"ת מן ההיכל שמים שם נר דולק ואומרים שהוא לכבוד התורה והיינו ע"ד ותורה אור שאין זה כדאי להורידו מקדושתו ע"ש:

ול"נ פשוט דאסור כו' והביא ב"ח ראיה מדתניא במגלה ד' כ"ז גוללים ס"ת במטפחת חומשים כו' אבל לא נביאים וכתובים במטפחת כו' ס"ת. ורישא דגוללים ס"ת במטפחת חומשים ע"כ לפי שעה מיירי ואח"ז יחזרו ויגללו במטפחת החומשים וקמ"ל דלא יהיה נקרא הורדה כיון שכבר גללו בה לפי שעה הס"ת דאי ס"ד דר"ל דגוללים ס"ת במטפחת חומשים ר"ל דמייחד אותם מעכשיו לס"ת ולא יגללו שוב בה חומשים א"כ תקשי מאי קמ"ל פשיטא. וכיון דרישא מיירי לפי שעה ה"ה סיפא דאסור לגלול חומשים ונביאים וכתובים במטפחת ס"ת היינו אפי' לפי שעה ואפ"ה מקרי הורד' ואסור וכן הביא עוד ראיות ע"ש:

דמאן ל"ל דמנהג ותיקון הוא. ר"ל אע"ג שמהרש"ל הביא ראיה מן המנהג שמניחים לתוכ' יריעות פסולים ועז"כ מאן לימא כו':

ובארון הבנוי כו' פשיטא דשריא אע"ג שכ' בס"ק י"א דאין לעשות ממנו כסא דאסור להורידו מקדושתו כנ"ל. מ"מ בהורדה לפי שעה כיון שבארון ממש יש סברא להקל אף דלא קי"ל הכי מ"מ בארון הבנוי בחומה שרי. וא"ל דאפי' להניח בו בקביעות יריעות פסולים שרי דדוקא לעשות ממנו כסא שמשנה הכלי אסור אבל כשמניחו ארון כמות שהוא שרי:

ובמגלה (דף כ"ו ע"ב) כו' דהוי ס"ד דרבא שהי' מת מונח בחדר סמוך לבה"כ והי' חלון פתוח מהחדר לבה"כ ולא היו הכהנים יכולים ליכנס לבה"כ וצוה להניח התיב' בחלון כדי לסותמו שלא יכנס הטומאה לבה"כ דהוי ס"ד דרבא דהתיבה שהס"ת מונח בתוכו הוי כלי עץ העשוי לנחת (ר"ל שמונח כל עת במקום א' ואין מטלטלין אותה ולכך אינו מקבל טומאה דבעי' דומיא דשק דהוא מטלטל) וכל דבר שאינו מקבל טומא' חוצץ בפני הטומא' ודחו דברי רבא דלפעמים מטלטלים אותה מקבל טומאה:

ואע"ג דהוי תשמיש ש"ח. ר"ל א"כ מוכח דהורד' לפי שעה מותר א"ו כאן לא הוי הורד'. וכתבו התו' בב"ב כו' שהוכיחו דאפי' אינו מבטל שם דבר החוצץ שיהי' שם לעולם אלא לפי שעה מ"מ חוצץ דע"כ בהאי עובדא דמסכת מגלה לא היה דעת רבא שתהי' התיבה מונחת לעולם בחלון דא"כ הוי הורד' מקדושתו ואפ"ה הוי ס"ד דרבא דחוצץ אלא שחלקו עליו משום שמקבל טומאה וא"כ צ"ל דס"ל להתו' דאפי' כה"ג שאינו משתמש בו כלום:

דמה לי כו' לא הותר אלא לפי שעה אבל לעולם אפי' כה"ג אסור דדוחק לו' דהתו' חולקים על כל הנ"ל:

ובט"ז בי"ד כו' וממ"ש לעיל משמע דשרי. ר"ל דאין זה הורד' דמה לי שמונח כאן או כאן:

וכמ"ש סי' שע"ו ס"ז. דמותר בשבת להניח ספר א' מכאן וספר א' מכאן וספר א' ע"ג שניהם ואינו אסור משום דעוש' אוהל כיון שא"צ לאויר שתחתיהן ולא מקרי אוהל וה"ל לדעת הט"ז בלא"ה אסור משום הורד' מקודשתו אולם הט"ז שם בסי' שט"ו תי' דמיירי דצריך לשלשתן ללמוד מתוך שלשתן ע"ש:

ובס"ח כו' לא ישרטט כו' משמע דכשכתוב בו מותר להניח עליו ר"ל להניח על הספר הקונטרס ולשרטט במקום שעדיין אינו נכתב דהא לא אסר אלא משום דעדיין לא כתוב עליו:

ודע שכ' הט"ז וז"ל ולולי דמסתפינא אמינא כו' דהא דאמרי' כו' דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קטנה. היינו כ"ז כו' אבל אם אינו ראוי' לזה רק לקלה. עפי עדיף שיעשה בה קדושה קלה ממה שתהיה פנוי ותגנז כו' עכ"ל ע"ש:

אמרי' בשבת כו' ורש"י כ' ארנא כך היו קורין למגדלים שלהם אבל ארון כו' ר"ל אע"ג דאין חילוק בין ארון לארנא אלא דארון הוא לה"ק וארנא הוא תרגום מ"מ כיון דשם ארנא כו' מיוחד דוקא למגדלים איכא בזיון אם קורין לארון הקודש ארנא אבל ארון אינו מיוחד למגדלים לבד: