מחצית השקל על אורח חיים קנ:ד

(ס"ק ד) אין כו' עבח"מ סי' קנ"ד סעיף ל"ב כצ"ל. והיינו כשזכו בחלונות מן ההפקר דהיינו שפתחו החלונות למקום שהיה אז הפקר ואח"ז זכה א' באותו מקום שהופקר ואם פתחו לחצר של יחיד אי מהני חזק' להיזק ראיה ואי בעינן ג' שנים תליא במחלוקת הפוסקים כמבואר שם סעיף ז' וביתר מקומות:

כ' רמ"א בתשו' כו' אבל אם הקהל כו' יכול הוא למחות בידם וסיים שם רמ"א וז"ל ומ"מ או' שאם אין ההיזק הרבה לאותו יחיד בפתיח' חלונות כו' לא ה"ל להעמיד עצמו על מדת הדין רק ה"ל לכנס לפנים משה"ד ליתן כבוד לאלקינו ולהדר בית אלקינו ומי שלא חס על כבוד קונו כו' וכופין על כניסתם לפנים מש"ה כמ"ש המרדכי פ' המפקיד ואף כי יש פוסקים חולקים ומ"מ ז"א אלא לפי רוב ההיזק ולפי ראות עיני הדיין עכ"ל:

דאל"כ יש לחוש שיטעון כו' וימחה לבנות אין הכוונה שיהיה ממש בטענתו דהא קיי"ל שם בח"מ כיון דאינו מזיק לו בשעה שפתח החלון לא הוי חזקה (דלא כהרר"י וריב"ש שהביאו רמ"א שם ובסמ"ע ס"ק ל"ז) מ"מ יכול למחות שמא אח"ז יטען חזקה ויצטרך לירד עמו בדינא ודייני ואע"פ שיכול למחות אין לו חזקה ומ"מ אם לא מיחה יכול לומר כיון שלא הזקתני אז לא מחיתי ע"ש וכן כוונת מ"א פה במ"ש וימחה לבנות ויצטרך לדין עמו ובזה יתיישב מ"ש בס' א"ר עס"ס קמ"ט (כצ"ל) ור"ל דאין מחזיקים בשל קהל דלא כמ"א אין מזה סתירה לדברי מ"א ניהו דאין מחזיקין בשל קהל מ"מ לא יפטור מלירד לדין עמו ולא ניחא ליה בזה: