מחצית השקל על אורח חיים קמז:ה

(ס"ק ה) מדברים כו' ומיהו בתשובת מהרי"ל כ' כו' שכ' תחלה דאין לעשות תשמישי ס"ת מבגד שנשתמש בו הדיוט וסיים ואף דנהוג עלמא לעשות מפות ופרוכת מבגדים ישנים לאו מר בריה דרבינא חתים עליה עכ"ל הרי דגם על פרוכת כ' דלאו' בריה דרבינא חתום עליה משמע דגם פרוכת דעתו לאסור מצד הדין:

ומיהו העולם נוהגים כו' וכמ"ש מהרי"ל אבל מהרי"ל לא הסכים עם המנהג כצ"ל:

ונ"ל דס"ל כו' רצה ליישב המנהג שלא יהיה נגד התוספת':

דהרי הכיור כו' בספר א"ר הקשה דה"ל להביא ראיה מחח ונזם וכומז ולפנ"ד דמהני אין ראיה כיון דהותכו א"כ ודאי פנים חדשו' באו לכאן משא"כ לעשות מבגדים ישנים אף שמשתנה עכשיו כלי אחר מ"מ צורת הבגד עדיין עליו דהיינו צורה הראשונ' א"א ללמוד התירו מחח ונזם דהותכו באש אף דמ"מ נשאר זהב כבתחלה מ"מ ע"י היתוך אש נשתנ' שינוי גמור לכן אייתי ראי' ממראות הצובאות שלא נשתנו אלא מאותן מראות גופייהו נעש' כיור ולא הותכו תחלה באש אלא נעשה ממנו כלי אחר דומה שפיר לבגדים ישנים שעושין מהן תשמיש קדוש' וכן מצאתי בתשו' חות יאיר:

ואע"ג דבמזבח בעי' עצים כו' זה ראיית האוסרין מדאמרי' במנחות דף כ"ב ע"ב. כתיב על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל צבור אף עצים ואש משל צבור ולא משל יחיד דברי ר"א בר"ש ר"א בן שמוע או' מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט אף עצים ואש שלא נשתמש בו הדיוט ופסק הרמב"ם בהל' איסורי מזבח כר"א בן שמוע עיין בברכת הזבח הטעם דפסק כוותיה ומזה למדו דה"ה לתשמישי ס"ת בעי' דבר שלא נשתמש בו הדיוט:

וכ"מ בגמ' ר"ל דהא דאיצטריך היקשא לעצים ואש למזבח לאסור עצים ואש שנשתמש בו הדיוט משמע אי לאו היקשא לא הוי ילפי' בבנין אב עצים ואש ממזבח דבעי' שלא נשתמש בו הדיוט וא"כ ה"ה השתא דאיכא היקשא לעצים ואש לא ילפי' מיניה תשמישי ס"ת דמה לעצים ואש דדומ' יותר למזבח דתרווייהו ענייני בהמ"ק הם ואפ"ה לולי היקשא לא הוי ילפינן ממזבח כ"ש דאין ללמוד בבנין אב תשמישי ס"ת דאין דומה לבנין בהמ"ק אלא אמרי' מה דגלי גלי ותו לא: