מחצית השקל על אורח חיים קלט:ב

(ס"ק ב) לא כו' שא"א מבזבז לו. ר"ל שאין ראוי שאדם יחלוק כבוד לעצמו:

כדי שלא יעלה מעצמו והיינו משום שבמקומו היה המנהג כמ"ש הרב"י דהש"ץ קורא למי שירצה אבל למנהג רמ"א דבעל סגן קורא למי שירצה ליתא וכן מה שהוצרך ליתן טעם שאין בזה משום פגם ג"כ דוקא למנהג מקום הרב"י:

ואסופי כו' צ"ל שבאתה אחת קודם שנאסף כו'. ר"ל בשלמא שתוקי דאביו אינו ידוע אבל אמו ידועה א"ש די"ל בשם אבי אמו. אבל אסופי שנאסף מן השוק דגם אמו אינו נודעת ואיך א"ל בשם אבי אמו. ולזה כ' דמיירי שבאתה אחת קודם שנאסף כו' דכה"ג נאמנת שהיא אמו כמ"ש בא"ע שם. אבל עדיין צ"ב דלמא מיירי אפי' אמרה לאחר שנאסף מן השוק שהיא אמו ואע"ג דכה"ג א"נ כמ"ש שם. מ"מ מאי נפסיד אם נאמינה לזה לקרותו לתורה בשם אביה ודוחק לומר דקשי' ליה לשון רמ"א שכתב בשם אבי אמו משמע שנודע לנו מי הוא אבי אמו ולכך כתב שאמרה קודם שנאסף דנאמנת ולכן נודע לנו ודאי אבל יותר נראה דדיבר בהוה שבעו"ה בגלות המר ברוב מקומות ישראל שרוין בין הגוים וכה"ג דאיכא גם גוים אפי' הישראלים הם הרוב מ"מ קי"ל דהאסופי שם הוא בחזקת ספק גוי וא"כ איך שרי לעלות לתורה אע"כ שאמרה קודם שנאסף דנאמנת ומחזקינן ליה בחזקת ישראל וע"ש בט"ז שהקשה שניחוש שיגרש אשתו בשם אבי אמו. ר"ל דבשם אבי אביו ליכא למיחש הכי שיגרש בשם אבי אביו ואין לעשות כן כמ"ש רמ"א בא"ע סימן קכ"ט סעיף י' מ"מ הא כ' שם בב"ש ס"ק י"ט בשם מהרש"ל דמשום חשש עיגון כשר כשכ' יוסף בן שמואל ובאמת היה אביו נקרא שמעון אלא שאבי אביו היה נקרא שמואל וא"כ לא אתי חורבה כ"ה משא"כ אי יכתוב בשם אבי אמו ודאי פסול. ועמ"ש עליו בס' א"ר: