מחצית השקל על אורח חיים קלז:ט

(סק"ט) פחות כו' וראי' לדבר אנשי מעמד. דמבואר במסכת תענית דף כ"ו שהתמידים וכל קרבנות הציבור שהיו קרבי' עבור כל ישראל איך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גבו לכך חלקו כהנים ולוים וישראלים לכ"ד משמורות וכשהגיע זמן המשמר הקרובים לירושלים היו עולים לירושלים והרחוקים מתכנסים בעריהם תוך בתי כנסיות ועוסקים במצו' וקורין בתורה כל יום במעשה בראשית דאמרינן אלמלא המעמדות והקרבנות אין שמים וארץ מתקיימים והיו קורין בתורה ג"ג וביום א' היו קורין בתורה בראשית שהוא פרשה ראשונה וגם פרשה שניה יהי רקיע ובפ' בראשית אין בה כ"א ה' פסוקי' ופ' יהי רקיע יש בה ג"פ וכיון דליכ' רק ח' פסוקים היה הראשון קורא בפרשת בראשית ג"פ ונשתיירו שתי פסוקים ולכן השני היה קורא פסוק א' למפרע והוסיף עליהם ב"פ שנשתיירו עד סוף הפרשה והשלישי קרא פ' יהי רקיע שיש בה ג"פ הרי אע"פ שלא קראו רק ח' פסוקים אלא ע"י שקרא השני פסוק א' למפרע הוי תשעה יצאו א"כ ה"ה הכא אע"ג דשאני אנשי מעמד דלא אפשר מכל מקום ילפינן מיניה דעכ"פ דיעבד יצא. דהא ילפינן דאי קרא תשעה יצא בפ' עמלק אע"ג דשם לא אפשר. מכל מקום כיון דבלא אפשר מותר לכתחל' ה"ה היכי דאפשר יצא דיעבד א"כ ה"ה לענין קריאה למפרע אמרינן כן. דלא כע"ת דהוכיח דע"כ אינו יוצא במה שקרא למפרע דאל"כ תיקשי ל"ל הא דקתני אבל אם קראו פחות מתשעה דצ"ל ולקרות ת"ל כיון דלא קראו רק ח' פסוקים ע"כ א' לא קרא רק ב"פ וזה כבר קתני ריש הסעיף דאי לא קרא רק ב' פסוקים צ"ל ולקרות אע"כ סיפא קמ"ל אם לא קראו רק ח' פסוקי' אבל מ"מ כ"א קרא ג' פסוקי' דהיינו א' קרא פסוק א' למפרע אפ"ה צ"ל ולקרות וע"ז כתב מ"א דלית' כדמוכח מאנשי מעמד אלא דלפ"ז קושית הע"ת צריכ' יישוב: