מחצית השקל על אורח חיים קלז:א

סק"א וא' קורא כו'. שלא לבייש הראשון והאחרון כן הוא הגירס' בב"ח בשם רש"ל אלא שהב"ח הקשה עליו מנ"ל הא וא"ל דרש"ל כ"כ מסבר' דבשלמ' אי קור' החזן ד' לראשון או לאחרון אין בזה ביוש לאחרים כי זה ידוע לכל דהעולה ראשון יש לו מעלה מצד עלייתו שהיא ראשונה וכמ"ש במ"א בסעיף קטן שאחר זה וא"כ אין בזה כבוד לראשון מה שקראו לו ד' כי אין זה משום כבוד עצמו כי אם משום כבוד עלייתו שהיא חשובה וכן מה"ט אין בזה ביוש לאחרי' וכן כשקורא לאחרון ד' מעלת האחרון ג"כ ידוע לכל וכמ"ש מ"א אח"ז א"כ אין בזה כבוד ולא ביוש להעול' כנ"ל אבל מעלת האמצעי הוא שכן מצינו במנורה וכמ"ש מ"א ס"ק שאח"ז אין זה נודע כ"כ להעולם ויחשדוהו לקור' היינו החזן שקרא לשני ד' משום כבוד העולה עצמו ויש בזה ביוש לאחרים משא"כ בזמן הש"ס שהעולה עצמו היה קורא אם קרא שני ד' אין בזה ביוש לאחרון במה שהשני עשה לעצמו כבוד בקריאת ד' פסוקים: