מחצית השקל על אורח חיים קלא:ג

(סק"ג) והעיקר כו' ולכן אין לזוז מן המנהגים ר"ל דעת רמ"א שנובע מן מנהגים ולפ"ז כשחל ר"ח יום א' או בשבת שהמנהג להתענות תמורת ער"ח ביום ה' שלפניו (וע' במ"א סי' תי"ז) והמנהג להניח אז תפילין גם במנחה א"כ אז גם במנחה ראוי ליפול על ימין כיון שי"ל תפילין בשמאלו אך צריך לעיין אי נכון על פי הקבלה. ומה שהסכים מ"א עם מנהגים כיון דדברי המקובלים אין משתוים בדעתם. ולכ"א י"ל סעד לסמוך:

כ' מט"מ ש"ץ כו' ר"ל אי יושב על ספסל או מדרגה שלפני ארון הקודש בשחרית בצד צפון. ובשחרית ראוי ליפול לימין וא"כ כשיושב בצפון ויטה על ימין הופך פניו מן ארון הקודש דלאו אורח ארעא הוא ולכן כ' דאדרבא יהפוך פניו לצד התיבה דהיינו הארון וה"ה במנח' אם יושב בצד דרום ומזה הוסיף מ"א דה"ה היושבי' בצד המנורה סמוך לארון דינא הכי שיהיו נוטים לצד התיבה. ובס' א"ר חולק ע"ז דא"כ מה שנזכר בש"ע דעל איזה צד יטה לא קאי לפ"ז כ"א לאותן היושבים במערב אבל היושבים במזרח בצפון ודרום הם עכ"פ צריכים להטות לצד התיבה אבל אין זה כוונות מהרי"ל ולפמ"ש רמ"א דבשחרית יטה ע"י ימין ובמנחה ע"י שמאל והש"ץ אפשר לו לישב בצד צפון או בצד דרום. א"כ בשחר אם ישב בצפון אם ירצה להטות ע"י ימין יצטרך להפוך פניו מן התיבה ואין זה נכון לכן טוב שישב בצד דרום ואז אי יטה ע"י ימין יהיה פניו לתיבה וכן במנחה ישב בצד צפון מה"ט ומ"מ כ' דאם לא עשה כן דיעבד יהפך עכ"פ הש"ץ לצד תיבה כשיהיה יושב באיזה צד שיהיה אבל בשאר בני אדם אפי' מהפכים פניהם מן התיבה ל"ל בה ויעשו כמ"ש רמ"א: