מחצית השקל על אורח חיים קכח:עה

(סקע"ה) מחל כו' ומצי מחל. אבל בלי מחיל' אפי' לכהן אסור לשמש בכהן חברו וכ"מ מראי' שהביא הר"ר פיטר הובא בט"ז דמחיל' מהני מדאמרי' עבד כהן אינו נרצע דנעש' בעל מום והיכי משכחת דעבד שש שני' אע"כ משום מחיל'. ומאי ראיה דלמא מיירי שרבו הי' כהן:

פ' הזרוע דף קל"ג ע"א והיינו לפי' התוס' שם אבל באמת גם לפירש"י שם מוכח כן:

בחולין פ' הזרוע דף קל"ג דאמר אביי כיון דשמע ברייתא דצנועי' כהני' מושכים ידיהם מליקח לחם הפנים כשחולקי' אותו משום שלא הגיע לכ"א כ"א דבר מועט והיו באי' לידי מחלוקת לכן מנעו הצנועי' מליקח לכן גם אביי לא לקח מתנות זרוע לחיי' כו' חוץ מערב יוה"כ כדי להחזיק את עצמו בכהן:

לפמ"ש התוס' דמשום שבערב יוה"כ היו שוחטים כו' משמע דבלא"ה כו' אין מזה כל כך קושיא על רי"ו דהתוס' לא כתבו ה"ט משום שבערב יוה"כ היו שוחטים הרבה אלא ליתן טעם למה בחר אביי ערב יוה"כ יותר מיו' אחר בשנה וביותר לפמ"ש הפר"ח בי"ד סי' ס"א דע"כ אביי בערב יוה"כ שאל חלקו ממתנות בפיו וכ' שכן הדע' מכרעת דאל"כ מנא ידע שהיום יקח אביי מתנה שהטבח ישלח לו דהא כל השנה לא לקח אביי אע"כ דשאל בערב יוה"כ בפיו ע"ש וא"כ לכך הוצרכו התוס' ליתן טעם לפי ששוחטים הרבה וא"כ אין סתירה לרי"ו מ"מ קשה על מ"ש רי"ו כך פשוט בחולין פרק הזרוע ואין הדבר פשוט והטעם דמצי מחיל כ' המרדכי פרק הניזקין דכל מה שזיכה התורה לכהן לטובתו רשאי למחול וכי מה שזיכה התורה לכהן ליטול מנה יפה ראשון (עס"ס ר"א) וכי אם הכהן שונא מתנות ויחיה מי כייפינן ליה ליטול דוקא מנה יפה ודאי לאו דוקא במצוה דלית ליה הנאה שלא לישא גרושה כופין אותו בע"כ ולפ"ז משמע אפי' אין לכהן הנאה ממחילתו רשאי דלא כמו שכ' הט"ז דבעינן דוקא שיהי' לכהן הנאה:

אבל בטור יורה דעה סי' ס"א כצ"ל וכ"ה שם בש"ע סעיף י"א וז"ל הצנועים מושכים את ידיהם כו' ואם היה צנוע זה במקום שאין מכירין שהוא כהן יטול כדי שידעו שהוא כהן ודבר זה נלמד מהאי דאביי דלעיל: