מחצית השקל על אורח חיים קכח:ע

(סק"ע) אלא בי"ט כו' כשחל י"ט בשבת כו' עבט"ז:

בא"מ שא"א בשבת ר"ל כשחל ר"ה בשבת משום איסו' תחנ' דהוא מעין ח"י ברכות ובר"ה כשחל בחול אומרים אותו וכדאי' סי' תקפ"ד:

ול"נ דדברי הגאוני' כו' משא"כ הרבון וכמ"ש בי"ד ס"ס קנ"ה דאי מאכיל' לחול' מאכל איסור לרפוא' צריך להיו' רפואה בדוק' ולפ"ז אפי' על חלומות שמתענין עליהם וגם הוא מתענה מ"מ לא יאמר הרבון. וכ"כ שנ"ה ר"ל דמשמע כדברי מ"א האחרונים דבחלומות שמתעני' עליהם מותר לו' גם הרבון והא התיר אפי' להתענו' ולבכות:

כ' ב"י כו' וק' עליהם כו' עבט"ז:

כשחל י"ט בשבת כו' לבטל עונ' כו' דעונת ת"ח מליל שבת לל"ש ואע"ג דכ' מ"א רסי' ר"מ דה"ה בי"ט. מ"מ בי"ט אין בו התחייבות כ"כ וע' באה"ע רסי' ע"ז עמ"ש סי' תרי"ג סעיף י' כצ"ל:

כמ"ש סי' שכ"ו אף דמצד הדין מותר דליכא ביה משום תיקון גברא דטבילת בעל קרי לא הוי רק מדרבנן ודומה לכלי שנטמא בולד הטומאה דמטבילין בי"ט דלא מקרי מתקן אפ"ה נהגו שלא לטבול משום חשש סחיטת שער. ולטבול בנהר איכא איסור מוסיף ע"ז ע"ש במ"א:

אבל כו' ואין טובלי' קודם י"ט:

ועמ"ש סי' תקנ"ד. ר"ל דאם חל ט"ב בשבת ונדחה אע"ג דדבר שבצנעה נוהג מ"מ אי היא ליל טביל' תטבול ותשמש ובסי' תקפ"א במ"א ס"ק ט"ו כ' כיון דטובלי' בער"ה משום קרי לכן לא ישמש מטתו בליל ר"ה. ואם אירע טבילת מצוה חייב לקיים עונתו ויטבול שחרית שנית: