מחצית השקל על אורח חיים קכח:נח

(סקנ"ח) ע"ד רבים כו' ובגיטין פ"ד דף ל"ה ע"ב אהא דתנן התקין ר"ג הזקן שאלמנה הבאה לגבות כתובתה תהיה נודרת ליתומים כל מה שירצו לידע שלא גנב' כלום מנכסיהם. והיינו דרך משל תאמר יאסרו כל פירות עולם עלי אם נהניתי מכתובתי ופריך הש"ס וניחוש דלמא אזל' לגבי חכם ושרי לה ומשני קסבר צריך לפרוט הנדר וכשתפרוט הנדר לא יתיר לה החכם. ותו אמרי' שם רב נחמן אמר א"צ לפרוט הנדר. ור"פ סבר צריך לפרוט הנדר ופריך והתנן הנושא נשים בעבירה פסול לעבוד' עד שידור הנאה. ותני עלה נודר ועובד יורד [מעל המזבח אחר גמר העבודה] ומגרש וא"א א"צ לפרט א"ה ליחוש דלמ' אזיל לגבי חכם ושרי לי' ומסקינן דמדרינן ליה ע"ד רבים דל"ל הפרה לכ"ע ופי' רשב"א דצריך לפרט א"ה דצ"ל הסב' שבגלל' נדר הרי דלא הוצרך הש"ס לומר דמדרינן עד"ר כ"א למ"ד א"צ לפרט אבל לדידן דקי"ל צריך לפרט א"ה למה הצריכו' דוק' שידור עד"ר:

(חששו) הרמב"ם ורשב"א שהצריכו שידור עד"ר דלמא אתי לחכם דס"ל כמ"ד א"צ לפרט הנדר ויתיר לו בשלמ' הש"ס אמר בשלמא למ"ד צריך לפרט את הנדר א"ש המשנ' דקתני עד שידור הנא' דל"ל שמא ילך לחכם ויתיר לו ואותו חכם יהי' ס"ל א"צ לפרט א"ה דבזמן המשנ' עדיין לא הי' מחלוקת בזה אי צ"ל א"ה או לא. ולמ"ד דצ"ל בזמן המשנה כ"ע הוי ס"ל הכי. ולא נתחדש הפלוגת' בזה כי אם בימי אמוראים רב נחמן ור"פ משא"כ לדידן בתראי דאיכ' כבר פלוגתא דאמוראי בזה ולא אפסק' הלכתא בהדיא בש"ס כמ"ד צריך לפרט א"ה ניהו דהפוסקי' מסתבר להו לפסוק כר"פ דצריך לפרט. מכל מקום איכ' למיחש דלמ' אזלא לגבי חכם דס"ל א"צ לפרט א"ה:

וא"ל מאלמנ' כו' ר"ל דלמ"ד א"צ לפרט הוצרך הש"ס לו' דמדרינ' לה עד"ר וכיון דקי"ל צריך לפרט א"ה כתבו הפוסקים ומכללם הרמב"ם דמדרינין לה סתם ולא הצריכו שתדור עד"ר ולהנ"ל אכתי איכ' למיחש דלמ' אזיל לגבי חכם דס"ל א"צ לפרט א"ה:

וי"ל דלגבי מלתא דאיסור' החמירו. ר"ל דהאי חששא שיהי' חכם דס"ל א"צ לפרט הוא חשש רחוק דכל הפוסקים פסקו צריך לפרט לכן דוק' הכא לענין נשא אשה פסול' החמירו וחששו לחשש רחוק אבל באלמנ' דהוי דבר שבממון אוקמוה אעיקר דינ' ולא חששו לחשש רחוק:

ועי"ל דהתו' כו' וכן נוהגים העול' שאין מפרשים הסב' ואין חכם המתיר שואל להודיעו הסב':

הש"ך בי"ד סי' רכ"ח ס"ק כ"ה:

ולא ראו דברי התוס' די"ל דהעולם סומכין על דברי התוס' דעירובין:

ורשב"א וש"ע סוברים כו' הקשה בס' ח"מ שותא דמרא לא ידענ'. דא"כ תיקשי להתוס' הא דאמרי' בש"ס אהא דתנן הנושא נשים בעביר' כו' בשלמא למ"ד דצריך לפרט א"ה א"ש כיון דסגי באמירת ל' הנדר ואצ"ל הסב' אכתי א"ל שאם יאמר שנדר שלא ישא גרוש' יתיר לו החכם כי לא ידע החכם שהוא כהן. אולם התוספו' שם בעירובין הרגישו בזה וכתבו דאדרי' לכהן הנושא נשים בעבירה שלא יהנה מאשתו הפסולה וכשיבא לחכם ויפרש לו ל' נדרו לא יתיר לו נדרו כו' עכ"ל התוס' וא"כ אזדא לה תי' זה של מ"א עכת"ד ס' ח"מ ולענ"ד דברי מ"א נכונים דודאי הא לא קשיא על רשב"א ורמב"ם למה כתבו דמדרי' לי עד"ר ה"ל למימר דלא מדרינן לי' עד"ר אלא בענין אחר שא"א להתיר דאין זה קושי' דמה לי דנקטו ע"ד רבים או גוונא אחריתי אדרב' עדיף טפי למנקט תקנה המבוארת בש"ס דהיינו ע"ד רבי' אלא דקשיא ליה לברכת הזבח כיון דקי"ל צריך לפרט א"ה א"צ לשנות מל' כלל כ"א לידור סתם ואעפ"כ א"א להתיר וכן מבואר בש"ס:

וע"ז א"ש תי' מ"א דודאי התם אליבא דנפשייהו דס"ל דהדין כן דא"צ לפרט הסבה רק הל' א"כ ע"כ צ"ל הא דאמר הש"ס דלמ"ד צריך לפרט א"ה א"ש ולא נצטרך להדירו עד"ר היינו דמדרי' ליה שלא יהנ' מאשתו הפסולה אבל לדעת רשב"א דס"ל צ"ל הסבה א"כ הא דאמרי' בש"ס למ"ד צריך לפרט א"ה א"ש היינו כפשוטו דמדרינן לי' שלא יהנה מאשתו גרוש' וסגי בהכי כיון דצריך לפרט הסבה ויצטרך לומר משום שהוא כהן ופסולה לו ולא יתיר לו החכם אך זה הי' בזמן הש"ס דלא היה פלוגת' בזה וכ"ע הוי ס"ל למ"ד צריך לפרט צ"ל הסבה אבל לדידן דידעי' דהתו' וקצת פוסקים ס"ל דא"צ לפרט הסבה וסגי כשיפרט הל' ולדידהו באמת צריך לידור שלא יהנה מאשתו הפסול' אבל לדעת הרשב"א דצ"ל הם ב' א"כ סגי כשידור שלא יהנה מאשתו גרוש' וא"כ תו לא קשיא לרשב"א דל"ל להדירו עד"ר הלא סגי כשידור סתם ואפ"ה א"א להתיר כיון דקי"ל צריך לפרט א"כ ע"כ דה"ל לרשב"א לו' דמדרי' ליה סתם שלא יהנה מאשתו גרושה דבאמת לדידיה דצ"ל הסבה סגי בזה אלא דחיישי' דלמא אזלא לגבי חכם דס"ל דאצ"ל הסבה וסגי כשיאמר הל' כהתו' וכשיאמר הל' מאשתו גרושה יתיר לו דהוא לא ידע שהוא כהן אדרבא יוכיח ע"כ שאינו כהן דאל"כ ה"ל להדירו שלא יהנה מאשתו הפסול' דהא לדעת אותו חכם דס"ל כהתו' דאצ"ל הסבה ע"כ צ"ל ל' הנדר כן א"ו דאינו כהן ויתיר לו וזה לא קשיא דה"ל לרשב"א לו' דלא מדרינן ליה עד"ר אלא שידור שלא יהנה מאשתו פסולה וא"כ אפי' אזיל לגבי חכם דס"ל דסגי כשיאמר הל' אפ"ה לא יתיר לו כבר כתבתי דז"א קושי' כיון דהרשב"א ס"ל דצ"ל הסב' א"כ כשאמר הש"ס דלמ"ד צריך לפרט א"ש הכוונה שידור כפשוטו שלא יהנה מאשתו גרושה ולא הוזכר בגמ' כלל שידור בלשון שלא יהנה מאשתו פסול' א"כ אין זה קושי' דה"ל לרשב"א למנקט גווני' אחריני דל"ל שיתיר לו דניחא ליה למנקט תקנת' שהוזכר בש"ס כנ"ל והוא ברור וכ"מ ל' מ"א: ואם אמר כו' אפי' גרשה כצ"ל: