מחצית השקל על אורח חיים קכו:ב

(ס"ק ב) מיד כו' ומדסתם פה כו' ר"ל שהרב"י הביא בשם תר"י אהא דאמרי' טעה בכל הברכות אין מעלים אותו (ר"ל אין מסלקין אותו) טעה בברכות המינים מעלין אותו והקשו טעה בכל הברכות אין מעלין אותו והא תנן העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו. ותי' וז"ל זהו לפי שעה אבל בכאן אמר שאין מסירים אותו ור"ל דגם בטעה בשאר ברכו' מסלקים אותו בתפלה זו ויעבור אחר תחתיו. ומה שאמר אין מעלים אותו. ר"ל שאין מסלקין אותו שלא להיות שוב ש"ץ לעולם וע"ז כ' הרב"י וז"ל משמע מדבריו שאם טעה בברכת המינים מסלקים אותו מש"ץ עכ"ל: ולזה כ' מ"א מדסתם בש"ע ולא כ' בפי' שמסלקים אותו אם טעה בברכת המינים שלא יהיה שוב ש"ץ לעולם ע"כ דלא ס"ל כתר"י בזה. ולענין קושית תר"י כבר נתיישב בדברי ש"ע שהם דברי רשב"א שהחילוק הוא דבשאר ברכות אם דילג מזכירים אותו ואם יודע ע"י ההזכר' לחזור למקומו אין מסלקין אותו אפי' מתפלה זו ואם גם ע"י ההזכר' אינו יודע לחזור למקומו בהא תנן העובר כו' יעבור אחר תחתיו משא"כ אם דילג בברכת המינים מסלקים אותו מיד מתפלה זו ואין מזכירים אותו שמא יהיה יודע לחזור למקומו:

ובפרט בזה"ז ר"ל דאין מינים מצוים כ"כ. אולם לעיל סי' א' ס"ק ט' לענין יו"ד הדברות בציבור משמע קצת היפוך:

עבי"ד ס"ס י"ב שכ' שם דאין שוחטים לתוך גומא ואם שחט י"א דאסור דחיישינן שמא מין הוא וכתב רמ"א דבזה"ז אין לאסור בדיעבד דבזה"ז אין דרך עע"ז בכך וה"ה די"ל כאן דנשתנ' הדין בזה"ז מזמן חכמי הש"ס כיון דאין מינים מצוים בינינו: