מחצית השקל על אורח חיים קיז:ד

(ס"ק ד) הצריכים כו' וצ"ע כו' ר"ל דהא טעם דין זה עפ"י תשו' הרא"ש שכ' שתמה למה אין אנו שואלים בז' חשון כבני א"י. ניהו דאנן בתר בני בבל גרירן היינו בדין מן הדינים שחולקים בני מערבא עם תלמוד בבלי. או בני ח"ל עם בני א"י משא"כ זה תלוי בטבע הארצות שבא"י היו צריכים למטר מיד בז' חשוון ולכן שואלין בז' חשוון ובני בבל לא היו צריכים לגשמים עד ס' יום אחר התקופה לכן לא היו שואלים עד ס' יום אחר התקופה וכיון דבארצות הללו צריכים לגשמים בחשוון היו ראוי שינהגו בזה כבני ארץ ישראל לשאול בז' חשוון. וכ' הרא"ש שלא נתקבלו דבריו. ועפ"ז כ' הרב"י ניהו דלכתחלה לא קי"ל כוותיה כיון דהוא גופא כתב שלא נתקבלו דבריו מ"מ אם יחיד טעה והזכיר ביה"ח א"צ לחזור ולהתפלל אם לא בתורת נדבה ולפ"ז אפי' ליכ' עצירת גשמים אם טעה יחיד ושאל מז' חשוון ואילך היה ראוי שלא יהיה צריך לחזור ולהתפלל ומדברי ש"ע משמע כשיש עצירת גשמים דווקא:

בשעת הקציר כו' דאז וודאי סי' קללה כמ"ש שמואל א' י"ב הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך: